שד"ל על בראשית ד׳:כ״ג

מהדורה: שד"ל על התורה

מקור בראשית ד׳:כ״ג
1 וַיֹּ֨אמֶר לֶ֜מֶךְ לְנָשָׁ֗יו עָדָ֤ה וְצִלָּה֙ שְׁמַ֣עַן קוֹלִ֔י נְשֵׁ֣י לֶ֔מֶךְ הַאְזֵ֖נָּה אִמְרָתִ֑י כִּ֣י אִ֤ישׁ הָרַ֙גְתִּי֙ לְפִצְעִ֔י וְיֶ֖לֶד לְחַבֻּרָתִֽי׃
פירוש שד"ל על בראשית ד׳:כ״ג
1 ויאמר למך לנשיו: לא יובן, למה אמר מאמרו לנשיו בפרט, ולא לאחרים; ולפי שיטתי מפני שנשיו היו ממרות את חייו, אמר להן כי ה' יעשה נקמתו.
2 עדה וצלה וגו': המליצה מליצת השיר.
3 כי איש הרגתי: הנכון כתרגום אנקלוס שהוא לשון תימה, כלומר לא הרגתי אדם כקין שהרג את אחיו, ואם האל נשא עונו ואמר כי שבעתים יוקם קין ק"ו שייקח נקמתי אחר שלא חטאתי ואתן מרגיזות אותי על לא חמס בכפי. ומלת כי לתמיהה כמו ואשת נעורים כי תמאס ישעיה נ"ד ז'. והמחבר אשר לא מבני עמנו המובא בנתיבות השלום הוא Herder פירש שהיה למך מתפאר על חכמת תובל-קין בנו שהמציא כלי זין, ואמר הנני הורג כל איש שיעשה בי פצע וכל ילד שיעשה בי חבורה; ולפי זה לא היה לו לומר ילד אלא בחור או נער; ולפי דרכי יפה יזכיר ילד שהריגתו אכזריות רבה, לומר לא חטאתי חטא גדול ועוד מה ענין כי שבעתים יוקם קין לכאן? כי נקמת קין תהיה מיד האל, ונקמת למך לדברי ערדער מיד עצמו.