שד"ל על בראשית מ״ח:כ׳

מהדורה: שד"ל, דפוס ראשון

מקור בראשית מ״ח:כ׳
1 וַיְבָ֨רְכֵ֜ם בַּיּ֣וֹם הַהוּא֮ לֵאמוֹר֒ בְּךָ֗ יְבָרֵ֤ךְ יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר יְשִֽׂמְךָ֣ אֱלֹהִ֔ים כְּאֶפְרַ֖יִם וְכִמְנַשֶּׁ֑ה וַיָּ֥שֶׂם אֶת־אֶפְרַ֖יִם לִפְנֵ֥י מְנַשֶּֽׁה׃
פירוש שד"ל על בראשית מ״ח:כ׳
1 יברך ישראל: כל אחד מבני ישראל כשירצה לברך את חברו.
2 ויברכם ביום ההוא: ביום ההוא נראה כמיותר, ונ"ל כי יעקב כבר ברך אותם ואמר המלאך הגואל אותי יברך את הנערים וידגו לרוב בקרב הארץ, ואם לא היה יוסף תומך יד אביו להסיר אותה וכו' לא היה יעקב מפרש כוונתו בדבריו, אלא בנתינת ידיו, אבל ביום ההוא באותה שעה שבקש יוסף להסיר ידו מעל ראש אפרים הוצרך לפרש כוונתו, ולתת אפרים לפני מנשה.