שד"ל על בראשית מ״ג:ט״ז

מהדורה: שד"ל, דפוס ראשון

מקור בראשית מ״ג:ט״ז
1 וַיַּ֨רְא יוֹסֵ֣ף אִתָּם֮ אֶת־בִּנְיָמִין֒ וַיֹּ֙אמֶר֙ לַֽאֲשֶׁ֣ר עַל־בֵּית֔וֹ הָבֵ֥א אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים הַבָּ֑יְתָה וּטְבֹ֤חַ טֶ֙בַח֙ וְהָכֵ֔ן כִּ֥י אִתִּ֛י יֹאכְל֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים בַּֽצׇּהֳרָֽיִם׃
פירוש שד"ל על בראשית מ״ג:ט״ז
1 וירא יוסף אתם את בנימין: כשראה אותו עשה עצמו כאילו לרוב עסקיו עם אנשים אחרים שהיו שם לשבור אכל לא ראה אותו, וכאילו שכח מה שצוה אותם להביא את אחיהם הקטון, ואח"כ כשהיו בביתו והיה מופנה מעסקיו נשא עיניו וראה את בנימין למטה פסוק כ"ט כאילו רק אז ראה אותו. וכל זה להעלים מהם כוונתו, שהיתה לעכב אצלו את בנימין.
2 וטבח טבח: היה משפטו וּטְבַח, אך יש יוצאים מן הכלל, עיין דקדוקי סימן 386, ורש"י פירש שהוא מקור, אבל אם היה מקור היה לו לומר כי אתו יאכלו, לא כי אתי.