1ותצא דינה: הספור הזה נכתב להבנת דברי יעקב בברכותיו ארור אפם וגו' משה עהרענרייך. לראות בבנות הארץ: לעיין נשי הארץ ההיא ומנהג מלבושן, כמשפט הבנות. ובס' השמרונים כתוב להראות.2וישכב אותה: אותה כמו עמה, עיין ישעיה י"ג י"ו. ויענה: שכב אותה בעינוי, כלו' שלא ברצונה.3וידבר על לב הנערה: דברים טובים דברים נחומים, כמו דברו על לב ירשלם וקראו אליה ישעיה מ' ב', כי נחמתני וכי דברת על לב שפחתך רות ג' י"ג, ועתה קום צא ודבר על לב עבדיך ש"ב י"ט ח', וינחם אותם וידבר על לבם בראשית נ' כ"א, וידבר יחזקיהו על לב כל הלוים ד"ה ב' ל' כ"ב. וידבר על לבבם לאמר חזקו ואמצו אל תיראו ואל תחתו שם שם ל"ב ו', והנחומים הם שיקחה לו לאשה. ברש"י צ"ל אֶשָאֵך בלי יו"ד, וכן הוא ברע"ח.4והחריש יעקב: המתין וישב לו בטל ושקט, כמו ועתה למה אתם מחרישים להשיב את המלך ש"ב י"ט י"א, ואתם תחרישון שמות י"ד י"ד, וכן בשרש חשה, ואנחנו מחשים מקחת אותה מיד מלך ארם מ"א כ"ב ג', ואתם מחשים אל תעצלו שופטים י"ח ט'.5כי נבלה עשה בישראל: נבלה על הרוב נאמר על מעשה שהוא גנאי לעושהו, אך לפעמים נמצא ג"כ על מעשה שהוא חרפה וגנות למי שעושים אותו לו, כמו כי אם פניו אשא לבלתי עשות עמכם נבלה איוב מ"ב ח', וכן פירושו כאן, עשה בישראל דבר שהוא חרפה וגנאי למשפחתנו Coccejus....6וכן לא יעשה: ענוי הבתולות ההולכות בדרך לא היה מעשה הגון אצל שום אומה, והנה שכם בעשותו דבר זה לישראל נמצא מחרפם ומגדפם והראה מיעוט חשיבותם בעיניו, ומחר אם ירצה יהרוג איש מהם על אם הדרך. זו כוונתם לפי דעתי, כי אמנם לא היה להם להתעצב אם הנבל נבלה יעשה, אלא לכבודם חששו, ולנפשם פחדו.7מהר: קרוב ללשון מחיר.8במרמה: חשבו כי מעולם לא יסכימו להמול, ועי"כ יִפָטְרוּ מהם ויצילו את אחותם, אך כשראו שנמולו ולא היה להם מנוס מלתתה להם, אז שמעון ולוי לבדם התעוררו ועשו מה שעשו באף ובחמה, לבלתי יהיו מוכרחים לתת את אחותם לאיש נבל אשר טמא אותה רמב"ן. אבל שתהיה כוונתם מתחלה להרגם לא יתכן, שא"כ לא היה יעקב בשעת מותו מקלל אפם של שמעון ולוי לבדם, ועוד אם היו כלם בעצה אחת איך היה ששאר האחים לא הלכו עמהם, כי סוף סוף לא היה המעשה בלי סכנה, כי הנשים היו יכולות להתקומם על שני בני אדם ההורגים את בעליהם ואת בניהם ואת אבותיהם ואת אחיהם.9כי חרפה היא לנו: הערלה. ברש"י כ"י כתוב שמץ בלי מלת פסול, ונכון.10כי חרפה היא לנו: הערלה. ברש"י כ"י כתוב שמץ בלי מלת פסול, ונכון. לד.טו. נאות: נראה שהוא נפעל משרש אות ראז' וגעז' ולרד"ק שרשו יאת והוא קל, והוא מדמהו ללשון כי לך יאתה ירמיה י' ז', וקרוב יותר שיהיה יאתה משרש יאה, שענינו יפה, והוא כמו נאוה שמורה ג"כ יפה והושאל על מה שהוא ראוי, ובלשון ארמית יָאוּת ענינו טוב הדבר ואולי מזה נבנה לשון נֵאוּת על המסכים לדברי רעהו אומר לו: יאות, כלומר טוב הדבר אשר דברת לעשות. וקרוב לזה בל"ח פעל קלֵס נגזר מן קָלוֹס שענינו בלשון יוני יפה.11ונתנו: עיין דקדוקי 465, 464 §§.12אחר: פעל. והוא נכבד וגו': ולפיכך שמע לו אביו והלך עמו לדבר אל אנשי עירו מהרש"ד בפירוש שני.13את בנותם נקח לנו וגו': כשדברו עם בני יעקב תלו הדבר בהם, בנותיכם תתנו לנו ואת בנותינו תקחו לכם, וכאן בהפך, לפתות אלה ואלה רש"י ורשב"ם.14נמולים: נפעל מן מול, על דרך ל"ח נידון, וע' דקדוקי 521 §.15מקניהם וקנינם: חשבו רעה על יעקב ובניו ראב"ע.16ויבאו על העיר בטח: שהיתה יושבת לבטח, וכן כל בטח שבמקרא על היושבים נאמר רשב"ם וכן תרגם אנקלוס דיתבא לרוחצן. וכן הירושלמי דהוה יתבא לרוחצן. אבל רש"י והמדרש פירשו בטח על שמעון ולוי, וכן תרגמתי.17בני יעקב: שאר בני יעקב, כתרגום ירושלמי כי אע"פ שלא היתה ידם עמהם להרוג ולא היו עמהם באותה עצה, שאם לא כן היו הולכים גם הם להרוג ולא היו מניחים אותם לבדם בסכנה, מכל מקום אחר שכבר נהרגו בני העיר, הלכו גם הם לבוז. אשר טמאו: מפני שטמאו, ולקחו מהם תשלומי צערם ובושתם, וכן דעת בה"ט. עיין נתה"ש.18את צאנם וגו': לא היה המקרא ראוי לאתנח, רק לכבדות קריאת הפסוק בלא שום הפסקה עשו אותו כאלו הוא שני מאמרים, את צאנם ואת בקרם ואת חמוריהם לקחו, ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו, וכיוצא בזה למעלה ז' י"ג, וכן בירמיה ט' כ"א, וביחזקאל י' י"ב.19הכזונה יעשה, שכם. את אחותנו: כלו' ראוי היה לנו להנקס ממנו על כבודנו אשר חִלֵל, ואמנם תשובה זו לא השיבו אלא שמעון ולוי באפם ובחמתם, והיו דבריהם נגד השכל, כי אחר שהיה לוקח אותה לאשה לא היה כבודם מזולזל אלא מתרבה, ובפרט אחר שהסכים עמהם להמול. גם לא היה לחוש שהא יקרה להם רע כזה, או רע מזה לעתיד, כי משעה שהיו מתחתנים עם נשיא הארץ, מי יזיד לגעת בהם? א"כ לא היה זה אלא שֶטֶף אף ונקמה, ועל כן אביהם, שמר את הדבר עד יום מותו, וקלל אפם. ורש"י באמרו הכזונה הפקר, את אחותנו ית אחתנא, הוקשה לו שהיל"ל לאחותנו, וכן בקצת נסחאות התרגום נמלא לאחתנא, ורש"י מפרש מלת את כמשמעה, ומפרש הזכונה הפקר: היעשה את אחותנו הפקר כזונה?