1ויאמר אלהים יקוו המים: מפני שהים דבר גדול ומבהיל, עד שקצת העמים הקדמונים ייחסו לו אלוה מיוחד, גם דבר מבהיל הוא בתחילת המחשבה, שלא יצא וישטוף את הארץ, וכמו שאמר הנביא ירמיה ה' כ"ב האותי לא תיראו נאם ה' אם מפני לא תחילו אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו, ובאיוב ל"ח י"א הוא אומר, ואמר עד פה תבוא ולא תוסיף וגו', לפיכך רצה הקב"ה להודיע את ישראל, כי גם הים מעשה ידיו, כי הוא אשר ציוה למים להיקוות.2יקוו המים: שורש קוה נגזר מן קו, ולשון קווי הונח על המים לפי שעומדים בקו ובשטח ישר, מה שאין כן הגופים הבלתי נגרים, שבנפלם אלו על אלו נעשים גל, ולא נמצא לשון זה שלא על המים אלא בפסוק ונקוו אליה כל הגוים ירמיה ג' י"ז ושם היא מליצה שיריית מושאלת מן המים, כמו ונהרו אליו כל הגוים ישעיה ב' ב' שהוא מושאל ממרוצת המים בנהר. ומלשון מקוה נראה שנגזר בל' רומי ,aqua גם aequus שענינו ישר.3מתחת השמים אל מקום אחד: יבואו ממקומם שהם מפוזרים תחת כל השמים, וילכו אל מקום אחד, ויעמדו שם. מלת "אל" על הרוב מורה תנועה, לא מנוחה, ע"כ אני אומר, כי יקוו כולל ענין ההליכה אל מקום הקיבוץ, לא הקיבוץ לבדו, וכן ונקוו אליה כל הגוים ירמיה ג' י"ז הכוונה שיבואו אליה ויתקבצו בה.4מקום אחד: אחד בלבד.5ותראה: ע"י כן תתראה.6היבשה: שם דבר ממשקל דגוש, וכן חרבה ענינם דבר יבש, דבר חרב, כמו אבדה, גנבה, גזלה, ואיננו שם התואר אלא כמו תהו בהו.
