שד"ל על בראשית ט״ו:ב׳

מהדורה: שד"ל על התורה

מקור בראשית ט״ו:ב׳
1 וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָ֗ם אֲדֹנָ֤י יֱהֹוִה֙ מַה־תִּתֶּן־לִ֔י וְאָנֹכִ֖י הוֹלֵ֣ךְ עֲרִירִ֑י וּבֶן־מֶ֣שֶׁק בֵּיתִ֔י ה֖וּא דַּמֶּ֥שֶׂק אֱלִיעֶֽזֶר׃
פירוש שד"ל על בראשית ט״ו:ב׳
1 ערירי: בלא בנים, והוא ל' ערום משורש ערה כמו עריה ערום מכל טוב וקרוב לו והיה כערער בערבה ירמיה י"ז ו' שטעמו ערום מפרי.
2 הולך ערירי: הולך כנוי למיתה, כמו אנכי הולך בדרך כל הארץ מ"א ב' ב', וילך בלא חמדה ד"ה ב' כ"א כ', כי כן מצאנו ערירים ימותו ויקרא כ' כ'.
3 בן משק: כמו ועל פיך ישק כל עמי למטה מ"א מ' יתנהג, כלו' כל ממוני הוא ביד איש נכרי, כי אין לי בן, ומה יועיל לי מה שתתן לי ובמותי אעזוב לאחרים חילי, וכמו שמפרש והולך הן לי וכו'.
4 משק: מן שקק, עניין תנועה והשמעת קול עיין מה שכתבתי ב"בכורי העתים" תקפ"ז ע' קפד, וכן ישק כל עמי למטה מ"א מ', יתנועע ויתנהג כל עמי; ומילת משק אין לה אח, ובאה כאן להיותה לשון הנופל על לשון דמשק שאחריה והחכם Quatremère אמר כי משק כמו משקה, אך לא מצאנו משקה אלא למלכים, ועוד המשקה היה משקה למלך ולא לבית המלך.
5 דמשק אליעזר: שתי המלות שם אחד הן, או כדעת רד"ק שתחילה היה שמו דמשק, ואברהם הוסיף לו שם אליעזר, ולא שהיה מדמשק, כי היל"ל אליעזר הדמשקי, או אליעזר איש דמשק, ולא להקדים התאר אל השם, וראב"ע אמר כי בן מושך עצמו ואחר עמו, בן דמשק אליעזר, וזה רחוק ודחוק, ועדין נשאר התאר קודם לשם, והיה משפטו הוא אליעזר בן דמשק.