רש"י על סוטה ח׳

1 התם קיימא - בלשכת הגזית כדקאמרת שיאיימו עליה ב"ד הגדול ולשכת הגזית בעזרה היתה חציה בקודש וחציה בחול כדאמר ביומא פרק שני דף כה.:

2 ומחתינן לה - מכל הר הבית לאחר שיאיימו עליה:

3 כדי לייגעה - ותדאג מן המים ותודה כשתראה בצרתה:

4 מסיעין היו את העדים - שמעידים עדות נפשות וכשבודקין אותן היו מסיעין אותן מפינה לפינה ומלשכה ללשכה:

5 לפני ה' - והוא הפתח שבו דרך כניסה ויציאה לכל באי עזרה:

6 אקורבנייהו - כשמקריבים את קרבן קיניהם לטהרם באכילת קדשים ומצוה על האדם שיעמוד וישמור על קרבנו ונפקא לן בספרי מתשמרו להקריב לי במועדו במדבר כ״ח:ב׳ ומי שיכול ליכנס בעזרה נכנס ואלו שלא היו יכולות מפני שהיו מחוסרות כפרה עומדות בחלל שער נקנור שלא נתקדש:

7 זבין וזבות נמי - כשמקריבין קרבניהם הן מחוסרי כפרה ואינן יכולין ליכנס:

8 שלא יהא לבה גס בחברתה - שמא האחת עומדת על בורייה ואינה מודה לומר טמאה אני וחברתה שהיא טמאה רואה את זו שאינה מודה וסובלת את בושתה ולבה מתגבר עליה לעשות כמו זו ואינה מודה:

9 לא מן השם הוא זה - לא זהו הטעם שאמרת העיקר הנאמר בדבר:

10 אותה - והשביע אותה הכהן:

11 ר"ש יהיב טעמי לקראי בב"מ דף קטו. דקא אמר לא תחבל בגד אלמנה בעניה נאמר ולא בעשירה דטעם המקרא שאם אתה ממשכנה ואתה חייב להחזיר לה ואתה נכנס שחרית ליטלו וערבית להחזירו משיאה שם רע בשכינותיה:

12 מאי בינייהו - בין רבי יהודה לרבי שמעון אי משום לבה גס בה ואי משום גזירת הכתוב:

13 איכא בינייהו - אשה שאנו רואים בה שהיא רותתת מאימת המים ואינה מודה למ"ד שלא יהא לבה גס בה זו אנו רואין שאין לבה גס בה ולמאן דלא דריש טעמא דקרא אלא גזירת הכתוב אין משקין עמה אחרת:

14 ורותתת מי משקין - עמה אחרת נהי דאין לבה גס בה האיכא משום עשיית מצות חבילות כדתניא כו':

15 חבילות חבילות - שנראה כמי שהיו עליו למשאוי וממהר לפרק משאו:

16 בכהן אחד - הוי חבילות וכן לגבי עבדים בב"ד אחד ובאדון אחד:

17 ופרע - בכל מקום לשון גילוי הוא:

18 גופה מנין - כדתנן מגלה את לבה:

19 סותר את שערה - מרבה בגילויה שסותר קליעתה:

20 חייש להרהורא - שלא יתנו הרואין את לבם בה:

21 האיש מכסים אותו - כשנסקל:

22 פרק אחד - חתיכת בגד מלפניו ושאר כל גופו ערום:

23 שכולה ערוה - אחוריה ופניה שבית הבשת נראה משני צדדין:

24 הכא היינו טעמא דר' יהודה שמא תצא מב"ד זכאה - שטהורה תמצא ולא יבדקוה המים ויתגרו בה ויהיו רודפים אחריה כל ימיה:

25 פרחי כהונה - נקט על שם שהיו מצויין בעזרה יותר משאר העם:

26 וכי תימא אתי לאגרויי באחרנייתא - על ידי שראו את זו ערומה מתגרה יצרם בנשים אחרות:

27 גמירי - מסורת בידי מרבותי:

28 דרבנן אדרבנן לא קשיא - בתמיה דשנית רבי יהודה ולא חיישת לשנויי דרבנן:

29 הכא טעמא מאי - אמרי רבנן שמצוה לביישה ואפילו היא טהורה משום ונוסרו כל הנשים שלא יביאו עצמן לידי חשד ותהיינה צנועות:

30 התם - שהיא נסקלת אין לך יסור גדול מזה לאחרות:

31 תרתי - מיתה ובושה:

32 מר סבר בזיונא עדיף ליה - חשוב על האדם ושנוי לו טפי מצערא דגופיה הילכך מיתה יפה היא לו ליסקל לבוש ואע"פ שצערו נמשך שאינו ממהר למות ולא ליסקל ערום ויתבזה. ורבי יהודה סבר צערא דגופא עדיף ליה וזו היא מיתה יפה לו ליסקל ערום ואע"פ שמתבזה ולא יסקל בלבושו וימשך צערו:

33 בהני אית לה בזיון טפי - שהיא ערומה עד לבה וראשה פרוע ויתן עליה תכשיטי זהב גנאי הוא לה שדרך בני אדם להתלוצץ באדם ערום ומנעלו ברגליו ואמרי' שליח ערטיל וסיים מסאני שליח מופשט כדמתרגמינן ופשט וישלח ערטיל ערום:

34 משום דאמר מר - לקמן במדה שאדם מודד בה מודדין לו:

35 היא חגרה לו - חגרה את עצמה בצלצול נאה להתנאות בפניו צילצול בנדי"ל בינדי"ל: אגד, חגורה, סרט בלע"ז:

36 תניתוה - דעיקר הבאתו אינו אלא כדי שלא ישמטו:

37 תרגמה - לרישא דקתני כל הרוצה אנשים:

38 תרגמה - פרש אותה:

39 מתני' ירך התחיל בעבירה תחילה - בדרך תשמיש הירך נהנה תחילה בקירוב בשר לפיכך תלקה ירך תחילה לקלל אותה דכתיב בתת ה' את ירכך נופלת ואת בטנך צבה במדבר ה׳:כ״א:

40 גמ' ואע"ג דמדה - עצמה בטילה שפסקו ארבע מיתות בית דין:

41 במדה לא בטיל - שמודדין להם לעוברי עבירה במדה שמתחייבים בה ומתים בדוגמת אותה מיתה:

42 דאמר רב יוסף - הגמרא קאמר דאמר רב יוסף נמי בעלמא וכן תני כו':

43 דין ארבע מיתות - דין שמים שהיא דוגמתו:

44 נופל מן הגג - דומיא דסקילה דתנן סנהדרין דף מה. בית הסקילה היה גבוה שתי קומות אחד מן העדים בא ודחפו כו':

45 חיה דורסתו - ארי דורסו בצפרניו ומפילו לארץ וגם זה דומה לנסקל:

46 נחש מכישו - והארס שורפו:

47 נמסר למלכות - ומיתת מלכות מתיזין את ראשו בסייף והרג נמי סייף הוא כדאמרינן בסנהדרין דף נב::

48 סרונכי - בומנל"ט והוא חולי בגרונו:

49 בסאסאה - בתוך אותה סאה עצמה כשאתה משלחה לאבדון תריבנה:

50 ואין לי אלא סאה - עבירה גדולה:

51 תרקב - חצי סאה תרי וקב דהיינו ג' קבין:

52 תומן ועוכלא - משקלות קטנים הן ושיעורן בבבא בתרא בהמוכר את הספינה בבא בתרא דף צ.:

53 ומנין שכל פרוטה ופרוטה וכו' - ואע"פ שלא נפרעו ממנו פעם ראשונה ושניה לא ויתרו לו עליהם אלא מצטרפין לו אותן לחשבון:

54 ליראות לו:

55 פרסה לו - כנגדו:

56 כפה - צעיף: