רש"י על סוטה י״ג

1 מאי שנא מעיקרא - דאקדמינהו למצרים מקמי אחי יוסף ומאי שנא לבסוף דכתיב הוא ואחיו והדר וכל העולים אתו:

2 וכי - דרך לאסוף אטדין ולעשות מהן גורן:

3 שמקיפין לו אטד - גדר של קוצים:

4 שלשים וששה כתרים - י"ב נשיאים דישמעאל וכ"ג אלופים נמנו בעשו וא"ת כ"ה הן תימן וקנז נמנו ב' פעמים וא"ת קרח נמנה ב' פעמים שני קרח הן אחד מבני אליפז ואחד מבני אהליבמה ומ"מ ל"ה הן וכתרו של יוסף הרי ל"ו:

5 קא מעכב - שלא יקברוהו שם:

6 אמר - קרית ארבע שמה שאינה מחזקת אלא ד' זוגות הא דא"ר יצחק לאו מלתא דעשו היא אלא גמרא קאמר ליה למימר טעמא דעיכובא דודאי כן הוה כדברי עשו שאינה מחזקת אלא ח' קברים:

7 איהו - יעקב:

8 קברה ללאה בדידיה - בחלק המגיעו כדכתיב ושמה קברתי את לאה:

9 זבינתיה - כשמכרת הבכורה:

10 נהי דזבינתי לבכורתי - ולא אטול פי שנים אלא כמוהו:

11 פשיטותא מי זביני - חלקי בחלק פשוט לא מכרתי:

12 א"ל אין - פשיטותיך נמי זבנת חלקך במערה זו לגמרי שכך אמר אבינו בשעת מיתה אשר כריתי לי ואין כירה אלא לשון מכירה כמו ואכרה לי בחמשה עשר כסף הושע ג׳:ב׳:

13 הבו איגרתא - הראו שטר מכירה:

14 יקירן אודניה - כבדו אזניו משמוע:

15 מאי האי - למה אינכם קוברין אותו:

16 שקיל גולפיה - מקל כמו גולפי טובי בלע מאבימי בערכין דף כב.:

17 ואי לא איעסק ביה יוסף אחיו מי לא הוי מיעסקי ביה - כלומר היאך הניחוהו אחיו ליוסף ליטול לו את השם לבדו של קבורת אביהם וכי פרקו מעליהן העול ולא חשו לו ואם לא נתעסק בו הוא הם לא היו עסוקין בו והכתיב וישאו אותו בניו אלמא אף הם היו עסוקין במשאו וקבורתו ומסקנא כתיב אחרי קברו את אביו תלה הכתוב בו שהוא היה עיקר הדבר:

18 אמרו - אחיו ביניהן הניחו לו להתעסק בו כנגד כולנו:

19 כבודו - של אבינו במלך יותר מבהדיוטות שיוסף מלך הוא:

20 נתעסקו בביזה - של מצרים:

21 כדי שיתברכו מימיו - תמיד לפי שאין ארץ מצרים שותה ממי גשמים אלא שכולה עשויה יאורים וחריצים מנילוס עד סוף המדינה כמה פרסאות ונילוס עולה ומשקה ומתברך וממלא אותן יאורים ומשקין מהן השדות והיינו דכתיב זכריה י״ד:י״ז-י״ח והיה אם לא יעלה מכל משפחות וגו' לא עליהם יהיה הגשם ואם משפחת מצרים לא תעלה ולא תבא ולא עליהם ואין כתיב כאן הגשם אלא ולא עליהם יהיה אותו נהר שהן שותין ממנו ויונתן בן עוזיאל תרגם ולא עליהם תיסק נילוס:

22 ויהי האחד מפיל הקורה וגו' - בתלמידי אלישע כתיב במלכים:

23 והוא שאול - השאילוהו לו:

24 תלמידו של משה - ולא שלמד מפיו אלא תורתו של משה למדו לאליהו:

25 בקברניט של מלכים - בקברות של מלכים ולשון יוני הוא:

26 קיים זה מה שכתוב בזה - אגדה זו מפורשת במכילתא בפרשת ויהי בשלח פרעה כתיב בזה אנכי וכתיב בזה התחת אלהים אנכי כתיב בזה לא יהיה לך וכתיב בזה האלהים אני ירא לא תשא חי פרעה זכור את יום השבת וטבוח טבח והכן ואין זה אלא יום השבת וכן הוא אומר והכינו את אשר יביאו וכן כל עשרת הדברות לא תשנא את אחיך בלבבך לא תקום ולא תטור וחי אחיך עמך:

27 ואי לא איעסק ביה משה וכו' - כלומר היאך הניחו ישראל למשה להתעסק בו לבדו וכי לא חשו לשבועה ואם לא נתעסק בו משה לא היו הם מתעסקין:

28 הכתיב וכו' - אלמא לאחר שנפטר משה בערבות מואב נתעסקו בהן ישראל והעבירום את הירדן:

29 ותו אי לא הוו מתעסקי ביה ישראל - לאחר שנפטר משה בניו מי לא הוו מיעסקי ביה והיאך הניחו בניו את שאר העם להתעסק בו והכתיב בשכם ויהיו לבני יוסף לנחלה וגו' אלמא בנחלתם קברוהו דחביב היה עליהן:

30 אמרו - בניו בעצמם הניחו לו שיתעסקו בו כל ישראל:

31 כבודו במרובים יותר מבמועטין - וישראל אמרו בעצמם בעוד משה קיים הניחו שיתעסק בו משה לבדו כבודו בגדולים יותר מבקטנים:

32 משכם גנבוהו - כדכתיב וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה ושם היו רועין ודותן אינה מקום והאי דכתיב שם ויאמר האיש נסעו מזה וגו' כך אמר לו אתה אומר את אחי אנכי מבקש סעו מן האחוה הזאת ואין מחזיקין עצמן כאחין לך כי שמעתי אומרים נלכה ונבקש דתות ודינין היאך להמיתו אם יבא אצלנו:

33 הכא כתיב ויקח משה - ולא שאר העם:

34 אף מורידין אותו מגדולתו - מן השמים למתחיל ואינו גומר אלא אם כן נאנס כמשה שמת בעבר הירדן:

35 וירד יהודה - שהוא התחיל בהצלת יוסף כשאמר מה בצע ולא גמר:

36 נקרא יוסף עצמות בחייו - שנאמר והעליתם את עצמותי מזה ועודנו חי:

37 שהוריד אצטגניני פרעה מגדולתן - כשפתר את החלום והם לא ידעו לפותרו:

38 לעצמו - למשכב זכור מתוך יופיו:

39 פרעו - היינו סירוס יתירא:

40 בא גבריאל וסירסו לא גרס:

41 ברב בישר - את בני מחלקותו רב לכם בני לוי והקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה ונענש באותה מדה:

42 רב יש לך - הגיע מלכותו של יהושע ואין לך מלכות נוגעת בחבירתה:

43 ד"א רב לך - די לך אל תרבה בבקשה שלא יאמרו הרב כמה קשה שאינו שומע לתלמיד ותלמיד כמה סרבן מפציר ולשון חכמים הוא כך היו מסרבין בו לישא את בת אחותו בנדרים ד' סג: היו מסרבין בו שיאכל עמו בשבועות דף כג::

44 לפום גמלא שיחנא - לפי כח הגמל מרבין במשאו אף כאן לפי צדקתו מדקדק אחריו:

45 היום מלאו - ביום זה נולדתי:

46 לא נס ליחה - לא ברח לחלוחית כחו:

47 דיו זוגי - שני זוגות שני חבירים היו בהתחלת היום למשה וסופו ליהושע:

48 בכנפי השכינה - בכנף לבוש הודו:

49 מי יקום לי עם מרעים - להוכיחם לשמי:

50 פשר דבר - שהיה יודע לעשות פשרה ביני ובין בני:

51 סמליון - שם חכם:

52 סימן בתוך סימן - כלומר סימנים הרבה בארץ מואב בגיא מול בית פעור ואעפ"כ לא ידע וגו':