רש"י על סוטה ל״ג

1 לימא קסבר רבי - מדאיצטריך קרא שתהא קריאת שמע ככתבה:

2 כל התורה בכל לשון נאמרה - לקרות בבית הכנסת:

3 משום דכתיב שמע - איצטריך והיו דלא תדרשיה לקרית שמע בכל לשון אלא להשמיע לאזניו:

4 תפלה - דקתני מתני' בכל לשון לא צריך קרא דהא רחמי נינהו וההוא לישנא דידע לכוון לבו ליצלי:

5 יחיד - צריך שיסייעוהו מלאכי השרת ציבור לא צריכי להו דכתיב איוב ל״ו:ה׳ הן אל כביר לא ימאס אינו מואס בתפלתן של רבים:

6 נצחו טליא דאזלו לאגחא קרבא באנטוכיא - שהלכו פרחי כהונה בני בית חשמונאי להלחם עם יוונים לפני יום הכפורים ונלחמו ביום הכפורים ושמע יוחנן בת קול כשהיה עובד עבודת יום הכפורים:

7 עבידתא - חיל לשון העביד את חילו עבודה גדולה יחזקאל כט:

8 גסקלגס - שם מלך יון:

9 שאני בת קול - אותה מידה הממונה על כך יודעת בשבעים לשונות מפני שעשויה להשמיע והיא משתלחת לכל הלשונות פעמים לזה ופעמים לזה:

10 דאמר מר - לקמן בפרקא סוטה דף לו::

11 ולמדו - ליוסף שבעים לשונות:

12 ה"ג ברכת המזון דכתיב וברכת ולא גרסינן מנלן דלא בעיא קרא דמהיכא תיתי דבעינן לשון קודש:

13 בכל לשון שהיה מברך - לא קבע לו הכתוב לשון:

14 שבועת העדות מנלן - דאי לא כתב קרא איכא למימר דבעינן דומיא דשבועת הר גריזים והר עיבל שהוא בלשון הקודש:

15 ושמעה - מדלא כתיב והשביעוה באלה:

16 יעננו בקול - במתן תורה ובלשון הקודש ניתנה:

17 לדבר שהוא מעשה מעכב - בה כגון חליצה ורקיקה דככה משמע עיכובא דאסור לשנות וסמכו ליעשה לומר שהמעשה מעכב:

18 ור' יהודה האי - גזירה שוה דעניה ואמירה מאי עביד ליה:

19 עניה עניה גמר - גזירה שוה דעניה עניה למד מרבו ג"ש דקול קול לא שמע ואין האדם דן גז"ש אא"כ קבלה:

20 כל מקום שנאמר כה ככה עניה ואמירה - בדבר התלוי בדיבור אינו אלא לשון קודש:

21 ה"ג כה כה תברכו - כלומר לענין נשיאות כפים איתמר דילפי לה רבנן לקמן סוטה דף לח. בגזירה שוה ואתא ר' יהודה למימר בגופה כתיב:

22 ה"ג ככה דחליצה עניה ואמירה דלוים ולא גרסינן מלוים כלומר לענין לוים אמר דילפי לה רבנן בקול קול ואתא איהו למימר דמעניה עניה ילפה מיבמה דכתיב בה ככה:

23 הלא המה בעבר הירדן - כשהיו ישראל במדבר נאמר להם סימני הר גריזים ועיבל ומקומם שהם בעבר השני של ירדן ישראל היו למזרח הירדן כדכתיב בני גד ובני ראובן לקחו נחלתן מעבר לירדן יריחו קדמה מזרחה יהושע י״ג:ל״ב ונאמר להם שההרים האלה במערב הירדן ואילך הרבה להלן מן הירדן לצד מערב ולא סמוך לירדן:

24 אחרי דרך מבוא השמש - ומהו מבוא השמש זהו מזרח שהשמש באה משם כלומר רחוק ממזרחו של ירדן ומצינו בבראשית רבה כל מקום שנאמר אחרי מופלג:

25 שיושבים בהם כותיים - עכשיו הן יושבין בהן שהושיבן בהם סנחריב כשהגלה עשרת השבטים דכתיב ויבא מלך אשור אנשים מבבל ומכותה ומעוא וגו' ויושיבם בערי שמרון מלכים ב יז והנך ערי שומרון נינהו כדתניא במתניתין שבשומרון:

26 תניא לא גרס דכולה חדא מתניתא היא בספרי:

27 ספרי כותיים - שיש להם תורה שבכתב ואינן מאמינים בתורה שבעל פה:

28 בעברכם - משמע בו ביום תקימו את האבנים בהר עיבל:

29 אחרי דרך - מופלג מן המערב דאחרי לשון הפלגה והאי מבוא השמש מערב הוא לשון כי בא השמש בראשית כ״ח:י״א מקום שחמה שוקעת מופלג משקיעתה והיינו לצד מזרח סמוך לירדן מיד:

30 בארץ הכנעני ארץ החוי היא - בניחותא אינה ארץ הכנעני אלא ארץ החוי דהא שכם חוי היא דכתיב שם לג ויבא יעקב שלם וגו' וכתיב שם לד שכם בן חמור החוי נשיא הארץ:

31 היושב בערבה - אינו אלא הרים:

32 מול הגלגל - רחוקים מן הגלגל הם והסימנים הללו לא עליהם נאמרו ולמה נאמרו:

33 ר"א בן יעקב אומר לא בא הכתוב כו' - ורבי אלעזר נמי אדרבי אליעזר בן יעקב סמך וכוותיה מפרש לקרא:

34 כדרך שהראה להם בראשונה - בצאתם ממצרים בעמוד ענן לנחותם הדרך כך בא עכשיו ליישר דרכיהם ולהורותם הדרך לפי שגלוי לפניו שעתיד הענן לפסוק במיתת משה ולא ילך עם יהושע הורה להם לאחר שיעברו את הירדן לכבוש את הארץ ילכו דרך כבושה ודרך. יישוב ודרך ארץ הכנעני שהיא ערבה ואל יקיפו סמוך לשפת הירדן דרך ארץ החוי שהיא הרים וגבעות אלא יכנסו לתוכה מצד מערב רחוק מן הירדן ויקיפו ויכבשו:

35 אחר שני דגלים - כדכתיב בפרשת נשא גבי מסעות דגלים:

36 לפניכם - משמע לפני כולכם:

37 בכל יום היו הלוים נושאים - בני קהת כדכתיב ומשמרתם הארון והשולחן וגו' במדבר ג׳:ל״א:

38 וכשסיבבו את יריחו - כדכתיב ויקרא יהושע בן נון אל הכהנים ויאמר אליהם שאו את ארון ברית ה' וגו':

39 וכשהחזירוהו למקומו - בימי שלמה לבית קדשי הקדשים דכתיב ויבאו כל זקני ישראל וישאו הכהנים את הארון מלכים א ח והיינו החזירוהו למקומו שכשהגלה בימי עלי מתוך בית קדשי הקדשים של משכן שעשה משה משם נוטל שהמשכן נקבע בשילה וכשהחזירוהו פלשתים לא היה לו מקום קבוע שהרי חרב משכן שילה ונשתהא בבית אבינדב ומשם הביאו דוד לסוף עשרים שנה לבית עובד אדום ומשם לעיר דוד עד שבנה שלמה את בית המקדש ובנה לו הדביר לפנים מן ההיכל ואמה טרקסין חוצצת במקום הפרוכת והוא קרוי מקומו המיוחד כדכתיב ויביאו הכהנים את ארון ברית ה' אל מקומו אל דביר הבית וגו' שם: