רש"י על סוטה מ׳

1 בהזכרת השם - כשהכהנים מזכירין את השם:

2 פסוקא לקבל פסוקא - שהכהנים אומרים פסוק ראשון והם אומרים אחד מאלו ובשני היו אומרים את השני ובשלישי את השלישי וכן במוסף וכן במנחה שהרי כולן שלשה שלשה הם:

3 אינו אלא טועה - שלא נתקנו לומר אלא לכבוד שם המיוחד הנזכר במקדש:

4 ואינו מסביר פנים - להראות שברכת רבו חשובה לו ועריבה עליו ותגמל לרבו עליו בכך:

5 אמוריה - המתרגם לרבים מה שהוא לוחש לו בשעת הדרשה:

6 לא צריך לדידך - חכם הוא כמו בעליך:

7 יקרא דמלכותא - שהרי רבי אבהו נשוא פנים בבית המלך כדאמרי' בחגיגה דף יד. נשוא פנים כגון ר' אבהו בי קיסר ובסנהדרין דף יד. אמר דהוו נפקי אמהתא דבי קיסר לאפיה ומשרין קמיה רבה דעמיה מדברנא לאומתיה:

8 ותו רבנן אימנו עליה - ועוד זו מענוותנותו:

9 דנפישי עליה חובות - שהיה צריך ללוות:

10 אמר ר' אבהו אית לן רבה - חכם גדול וראוי לישב בראש יותר ממני כדי שיושיבוהו בראש ונותנין לו מנות ומעשירין אותו כדי שיהא חשוב וישמעו דבריו כדתניא והכהן הגדול מאחיו גדלוהו משל אחיו יומא דף יח.: ה"ג רבי אבהו דרש באגדתא:

11 שמעתתא - הלכות דינין ואיסור וטהרות:

12 סידקית - כלי מלאכות נשים ועניים כגון פלכים מחטין וצינורות:

13 לא על מוכר סידקית - בתמיה מתוך שדמיהם קלים יש להם קונים הרבה ולהפיס דעתו הוא אומר:

14 על שאנו מודים לך - על שנתת בלבנו להיות מודים לך דבוקים בך ומודים לך:

15 רבי סימאי - מוסיף הוא וכן כולם מוסיפין הן על הראשונים:

16 שמעוני אחי ועמי - מזהירם היה להתנדב לבדק הבית לבנין המקדש:

17 אם אתם שומעים לי - להיות שלימים למקום אחיי וחבריי אתם אלמא המלך אימת צבור עליו אם כשרים הם:

18 עמי אתם - כבושים תחתי:

19 לאו משום אימתא דציבורא - מפני שמסתלקין בגדיו העשויין למדתו בהגבהת ידיו ונראין סנדליו לצבור והן אין ראוין לראות מפני טיט שעליהן:

20 דילמא מפסקא רצועה - וגנאי הוא לעצמו ומתלוצצים עליו כשסנדלו מותרת ויתיב למקטריה וחביריו מברכין ואתי למימר אינו ראוי לנשיאות כפים והלך וישב לו:

21 וכל כך למה - שבמקדש אומר את שלשתן ברכה אחת:

22 שאין עונין אמן במקדש - ואין כאן במה להפסיק:

23 קומו וברכו את ה' אלהיכם מן העולם ועד העולם - בספר עזרא כתיב שכל ברכה שהיו מברכין במקדש כך היו מברכין ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם למגן אברהם וכן למחיה המתים:

24 ויברכו שם כבודך - ושאר העם יענו בשכמל"ו שהעם עונין להלל ולהודות:

25 מתני' ברכות כ"ג - ביום הכפורים לאחר שכלתה עבודת היום קורא בתורה כדמפרש ואזיל ומברך שמנה ברכות כדבעינן למימר לקמן:

26 חזן הכנסת - שמש הכנסת שטורח עיסקי הכנסת עליו להכניס ולהוציא ולהפשיט את התיבה ולהכין הכל:

27 ראש הכנסת - על פיו נחתכין דברי הכנסת מי יפטיר בנביא מי יפרוס על שמע מי ירד לפני התיבה:

28 סגן - המוכן תחת כ"ג שאם יארע בו פסול ישמש תחתיו:

29 וקורא אחרי מות - שהוא סדר יום הכפורים ופרשה ראשונה לחודה קאמר:

30 ואך בעשור - פרשת שור או כשב הסמוכה היא לאחרי מות ויכול לגלול ס"ת לשם בעוד שהתורגמן מתרגם מקרא אחרון של פרשת אחרי מות ואין כאן שהות כדי שיפסיק מתרגם ואין כאן גנאי לצבור וגולל את התורה ואע"פ שעדיין יקרא בעשור של חומש הפקודים על פה יקרא אותה ולא יגלל ס"ת לשם מפני שהוא רחוק ויש שהות שיפסיק מתרגם וישתוק לפניהם ואין מתחיל בפסוק אחר ואיכא גנאי:

31 ואומר יתר ממה שקריתי לפניכם כתוב כאן - אע"פ שאני עתיד לקרות עוד פרשה שלישית אל תדמו לאמר שחסירה היא מן הספר הזה ולכך אני גוללו דיותר ממה שקריתי לפניכם בענין היום כתוב בו ובגמרא בעי כל כך למה ומשנינן שלא להוציא לעז על ספר תורה:

32 על התורה - ברכה של אחריה ועל העבודה רצה ועל ההודאה מודים לפי שנגמרה העבודה ואין עבודה בלא הודאה כדאמרי במסכת מגילה דף יח. זובח תודה יכבדנני אחר זביחה הודאה:

33 ועל מחילת העון - אתה בחרתנו שחותם מלך מוחל וסולח לעונותינו ולעונות עמו וגו':

34 ועל המקדש - מתפלל על המקדש וחותם בברוך אשר בחר במקדש:

35 ועל ישראל - מתפלל על ישראל וחותם ברוך הבוחר בעמו ישראל וכן על ירושלים ובמסכת סוטה ירושלמית מפרש לה:

36 ועל שאר התפלה - בגמרא מפרש לה:

37 גמ' שמע מינה - מדקתני חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת כו' ואין חזן הכנסת נותנה לכ"ג אלא מכבד את ראש הכנסת בפני הסגן ובפני כהן גדול וראש הכנסת מכבד הסגן בפני כ"ג ש"מ חולקין כבוד לתלמיד תלמיד קטן חולק כבוד לתלמיד גדול ממנו ואע"פ שהרב שם ואין גנאי לרב וסתמא כמ"ד חולקין דפלוגתא היא ביש נוחלין גבי בנות צלפחד ב"ב קיט::

38 כולה משום כבודו דכ"ג - ולעולם אין חולקין והכא כולה משום יקרא דכ"ג הוא שמראין את מעלותיו מעלה למעלה ממעלה:

39 אין ישיבה בעזרה - דאין כבוד שמים בכך ואפי' מלאכי השרת אין להם שם ישיבה דכתיב ישעיהו ו׳:ב׳ עומדים ממעל לו קרבת על חד מן קאמיא דניאל ז׳:ט״ז:

40 אלא למלכי בית דוד - שחלק להם המקום כבוד להראות שמלכותו שלימה:

41 כדאמר רב חסדא - לקמן:

42 בעזרת נשים - היו קורין בו והיא היתה חול כשאר הר הבית שלא נתקדש אלא מן החומה ולפנים ואפילו חלל שער נקנור העולה מעזרת נשים לעזרת ישראל לא נתקדש: