רש"י על סוטה כ״ב

1 שקרא - מקרא:

2 ושנה - משנה:

3 ולא שימש תלמידי חכמים - ללמוד סברת הגמרא בטעמי המשנה מה הם רשע הוא שאין תורתו על בורייה ואין ללמוד הימנו שע"י הטעמים יש חילוק באיסור והיתר ובדיני ממונות לזכות ולחייב ובטהרות לטמא ולטהר כדאמר בכמה דוכתי מ"ט אמר מר הכי ומר הכי ואמר מאי בינייהו איכא בינייהו כך וכך וערום הוא שהשומע את קולו שונה משניותיו כסבור הוא שבקי בטעמיהם ונוהגין בו כבוד כתלמידי חכמים:

4 אתמר גרס:

5 ה"ז ע"ה - שחשוד על המעשרות ועל הטהרות:

6 בור - גרוע מעם הארץ:

7 כותי - ואסור לאכול פיתו ויינו דכיון שלא שימש חכמים אינו מקפיד על דברי חכמים לדעתם ולא שנה אלא להראות עצמו כת"ח:

8 מגוש - מכשף האוחז את העינים וגונב את הלבבות ואף זה כן:

9 רטין - תרגום חובר חבר דברים יח הוא מגוש לוחש המכשף את לחשיו ואינו מבין מה הם ומה פירושם אלא כך מעשיהם שהמכשפות בא ע"י אותם הלחשים:

10 תני תנא - ואף זה תנא שלא שימש בתלמוד שונה משנתו ואינו יודע מה היא:

11 איזהו עם הארץ - שנחשד על הטהרות ועל המעשרות ומוחזק מגעו טמא:

12 כל שאינו קורא ק"ש - דהא ודאי אינו יודע כלום אבל יודע לקרות וקורא לא ע"ה הוא:

13 ששונין הלכות - שלא שימשו לתלמידי חכמים ולא הקפידו על טעמי המשניות:

14 הלכות - משניות:

15 פשיטא - דהכי הוא אלא במאי נדרשיה אי לאו בהכי:

16 הותרה לו - דומה בעיניו היתר:

17 מבלי עולם ס"ד - ומה הם גורמין לאחרים:

18 שמורין הלכה מתוך משנתן - קאמר שמבלין עולם בהוראות טעות דכיון דאין יודעין טעמי המשנה פעמים גורמין שמדמין לה דבר שאינו דומה ועוד יש משניות הרבה במשניות דאמרינן הא מני פלוני הוא ויחידאה היא ולית הלכתא כוותיה ועוד שאינן יודעים במחלוקת תנאים הראשונים הלכה כדברי מי הלכך מורין הוראות טעות:

19 הליכות עולם לו - השונה הלכות עולם שלו בזכותו:

20 ציילנית - בעלת תפלה:

21 ואלמנה שובבית - בעלת שכינות הולכת ומבקרת שכינותיה תמיד:

22 הרי אלו מבלי עולם - שאינן אלא נואפות ומכשפות ומראות עצמן כצדקניות שלא יבדקו אחריהן:

23 קטן שלא כלו לו חדשיו - לקמן מפרש:

24 וקיבול שכר מאלמנה - שהיתה טורחת עצמה יותר מן הצורך כדי לקבל שכר כדמפרש ואזיל למדנו שיטריח אדם עצמו במצוה לקבל שכר יותר:

25 בראת צדיקים - לנחול ג"ע:

26 בראת רשעים - לירש גיהנם:

27 שלא יכשלו בי בני אדם - להפסיד חלקם על ידי מגן עדן ולירש גיהנם:

28 כי קאמר - מבלי עולם:

29 כגון יוחני בת רטיבי - אלמנה מכשפה היתה וכשמגיע עת לידת אשה היתה עוצרת רחמה במכשפות ולאחר שמצטערת הרבה היתה אומרת אלך ואבקש רחמים אולי תשמע תפלתי והולכת וסותרת כשפיה והולד יוצא פעם אחת היה לה שכיר יום בביתה והיא הלכה לבית האשה היולדת ושמע השכיר קול הכשפים מתקשקשין בכלי כמו שהולד מקשקש במעי האם ובא ופתח את מגופת הכלי והכשפים יצאו והוולד נולד וידעו כי בעלת כשפים היא:

30 המבעט ברבותיו - וקרי ליה קטן שלא כלו לו חדשיו על ידי שימיו מתקצרין כדאמרינן בפרק קמא דחגיגה דף ה.:

31 כי רבים חללים הפילה - באשה זרה משתעי ותלמיד שאינו נוהג עצמו כשורה קרי ליה נמי הכי:

32 זה תלמיד שלא הגיע כו' - הפילה לשון נפל שלא כלו לו חדשיו:

33 ועצומים - לשון עוצם עיניו ישעיהו ל״ג:ט״ו שסוגרים פיהם ואינם מורים לצורכי הוראה:

34 ועד כמה - הוי ראוי להוראה:

35 והא רבה אורי - וכל שנותיו אינן אלא מ' כדאמרי' בר"ה דף יח. רבה ואביי מדבית עלי קאתו כו':

36 בשוין - אם שוה לגדול העיר בחכמה מותר להורות או שאין זקן ממנו בעיר:

37 פרוש שיכמי פרוש נקפי פרוש קיזאי פרוש מדוכיא - כולהו מפרש להו:

38 מעשה שכם - שמלו שלא לשם שמים אף זה מעשיו להנאתו שיכבדוהו בני אדם ולא לשם שמים:

39 המנקיף רגליו - מהלך בשפלות עקב בצד גודל ואינו מרים רגליו מן הארץ ומתוך כך מנקף אצבעותיו באבנים:

40 מקיז דם לכתלים - עושה עצמו כעוצם עיניו שלא יסתכל בנשים ומתוך כך מכה ראשו בכותל והדם יוצא:

41 דמשפע - הולך כפוף:

42 כי מדוכיא - בוכנא עשוי כמקבת וראשו כפוף:

43 פרוש מה חובתי ואעשנה - למדוני מה עלי לעשות ואעשה:

44 הא מעליותא היא - אם אינו בקי באיסורין ודקדוקי מצות ובא ללמוד:

45 מה חובתי תו ואעשנה - מה לעשות עוד ולא עשיתי ומראה עצמו כאילו קיים את הכל:

46 פרוש מאהבה - מאהבת שכר המצות ולא לאהבת מצות הבורא:

47 מיראה - של עונשין אלא מה על האדם לעשות מאהבת הש"י כאשר צוונו ה' אלהינו וסוף השכר לבא:

48 דמטמרא מטמרא כו' - הנסתרות נסתרות מבני אדם והגלויות גלויות ומ"מ לב"ד הגדול כולם גלויות והוא יפרע מן המתכסים בטליתות ומראין עצמן כפרושין ואינן פרושין:

49 אל תתיראי מן הפרושין - שהפרושין היו שונאין אותו לפי שהרג מן החכמים הרבה ונהפך להיות צדוקי כדאמר בקידושין דף סו. וכשמת היתה אשתו יראה מהן שלא יעבירו המלוכה מבניה והיתה אומרת לו לבקש מלפניהם עליה ואמר לה אל תתיראי מן הפרושין שצדיקים הן ולא יגמלוך רעה ולא לבניך שלא חטאו להם:

50 ולא ממי שאינן פרושין - שהם אוהביי:

51 אלא מן הצבועים - כלומר שאין מראיתם כתולדותם אלא צבועין מבחוץ ואין תוכן כברם:

52 שמעשיהם כמעשה זמרי - שהן רשעים ומבקשים שכר כפנחס אומרים לבריות לכבדן כפנחס ואיכא דמפרש לה לענין צניעותא:

53 מתני' הרי היא ככל המנחות - שנטמאו עד שלא קדשה בכלי:

54 ותפדה - ותצא לחולין ומהמעות יקנה אחרת:

55 ותשרף - שקדשה קדושת הגוף ואינה יוצאה עוד לחולין: