רש"י על סוטה כ׳

1 קשיא דר"ע אדר"ע התם קאמר מחיקה מעכבא - את האונס דכל זמן שלא נמחקה אם אמרה איני שותה יכולה לחזור בה ולא אנסינן לה להשקותה אבל אם נמחקה המגילה מערערין אותה על כרחה ואפי' לא קירב הקומץ דהא והשקה קמא דקודם הקטרה להכי דרשינן והכא קאמר קומץ מעכב את האונס דכל כמה דלא קרב קומץ אי אמרה איני שותה לא אנסינן לה להשקותה:

2 וחזרה ואמרה שותה אני - לר"ע מהו להשקותה מרצונה:

3 שיתן מר - דבר מר:

4 שמרים כבר - קודם מחיקה אלמא מחמת דבר אחר הם מרים ואין מרירה על שם קללת בדיקתם נקרא דהא מקמי מחיקה לאו בני מיבדק נינהו:

5 מתני' מגילתה נגנזת - בצדי ההיכל דכל כתבי הקדש שאינן ראויין לקרות בהן נגנזין שלא יתבזו:

6 על בית הדשן - שהיא בעזרה ששורפין שם פסולי קדשי קדשים ופסולי אימורים שמחיצתן לפנים מן הקלעים כדאמרינן בשחיטת קדשים דף קד: שלשה בית הדשן הם דהואיל וקדשה בכלי נשרפת בעזרה והאי מתפזרת היינו נשרפת כדאמר לקמן סוטה ד' כג. ואלו שמנחותיהם נשרפות וקא חשיב להא האומרת איני שותה:

7 ואין מגילתה כשירה להשקות בה סוטה אחרת - דבעינן כתיבה לשמה דכתיב ועשה לה הכהן לה לשמה:

8 המים נשפכין - כיון דאמרה טמאה אני בדוקה ועומדת היא ומים המרים לא ניתנו אלא לברר את הספק:

9 מערערין אותה - דדלמא טהורה היא ומחמת רתיתותה קאמרה:

10 מתמלאת גידין - הגידין שבלחייה נופחין ונראות כמליאה גידין וגם בשרה נעשית שיטה שיטה של נפיחה והכי תניא בספרי כמין שרביטין מזורקין בה:

11 שלא תטמא העזרה - שערי נקנור או עזרת נשים שתצא דרך שם ולקמיה פריך והא אמרינן בעלמא דשערי נקנור לא נתקדשו וכ"ש עזרת נשים ומת מותר ליכנס למחנה לויה:

12 תדע שזכות תולה לה - תראה ותלמד בפרשת סוטה שהזכות תולה דילפינן מונקתה ונזרעה זרע ונקתה ע"י זכיות כדי זריעת זרע ט' חדשים וי"א יותר כדמפרש בגמ':

13 מלמדה תיפלות - מפרש בגמ':

14 רבי יהושע אומר רוצה אשה בקב ותיפלות - גרסינן ובגמרא מפרש מאי קאמר:

15 מכות פירושין - מפרש בגמ' שמכה את עצמו בכתלים להראות שהוא עניו וצנוע:

16 גמ' לבלר - סופר:

17 אם תחסר אות אחת - כגון א' וה' אלהים אמת ירמיהו י׳:י׳ או תייתר אות אחת כגון בראשית בראו אלהים:

18 דבר אחד יש לי - לקמן מפרש מאי תשובה היא זו:

19 כתב שיוכל למחות - ורבי ישמעאל סבר מוחקין לה מן התורה ולא בעי כתיבה לשמה ואפרשת סוטה לחודה קא קפיד:

20 מאי קאמר ליה ומאי מהדר ליה - מאי קאמר ליה ר' ישמעאל דקא מהדר ליה ר"מ דבר אחד יש לי שעושה רושם ואינו נמחק מה ענין קנקנתום אצל חיסור ויתור:

21 ומשוי ליה רי"ש - כגון דלי"ת דאחד:

22 דבר אחד יש כו' - ואינו נמחק לגמרי:

23 קשיא שימוש אשימוש - דקאמר לעיל שימוש דר"ע קודם ואמר הכא דר"י קודם:

24 לא מצי למיקם אליביה - על עיקרי טעמיה שהיה אומר על טמא טהור ומראה לו פנים ועל טהור טמא ומראה לו פנים:

25 אתא לקמיה דר"י וגמר גמרא - המשניות סתומות כמו שהן כדגמיר להו מרבו ורבו מרבו:

26 והדר אתא לקמיה דר"ע למיסבר סברא - לעמוד על עיקר טעמי המשנה מפני מה זה טמא וזה טהור זה אסור וזה מותר ועל מה כל דבר נסמך ועל איזה מקרא וזה תלמוד שהיה בימי התנאים ולהבין דבר מתוך דבר כשהיה דבר חדש נשאל בבית המדרש מהיכן ילמדוהו ולאיזה משנה ידמוהו:

27 חוץ מפרשת סוטה - ואפי' בס"ת:

28 משמו - של ר"מ:

29 שבמקדש - של כל סוטה וסוטה:

30 מאי בינייהו - כלומר במאי קמיפלגי באיזה טעמא:

31 למחוק לה - מפרשת סוטה שבספר תורה לת"ק מחקינן לר' יעקב לא מחקינן:

32 כי הני תנאי - דאיפלגו נמי בכתיבה לשמה:

33 דאינתיק - מכל נשים לשמה של זו:

34 אמר רב נחמן וכו' - איהו נמי פריך דהני תנאי לאו כי הני תנאי ופריך לאידך גיסא ואית ליה נמי דרב פפא וה"ק איכא למיפרך להאי גיסא ואיכא למיפרך להאי גיסא:

35 כתב - לה גט לגרש את אשתו ונמלך מלגרשה:

36 בן עירו - ששמו כשמו והוא מאותה העיר:

37 שמי כשמך וכו' - ובני עיר אחת אנחנו וגט זה ראוי לי תניהו לי ואגרש בו את אשתי:

38 פסול לזה לגרש בו - דדרשינן לה לשמה דכתיב וכתב לה ספר כריתות והכא נמי כתיב ועשה לה הכהן:

39 מני - הא דקתני דכיון ששתתה נבדקת ר"ש היא דאמר מקריב מנחתה ואח"כ משקה דאי לא אקרבה ברישא לא הוה מיבדקה עד שתקרב מנחתה דכתיב מזכרת עון:

40 הא אמר אין זכות תולה - במתני' לקמן סוטה ד' כב::

41 ר"ע היא - דאמר לעיל סוטה ד' יט: משקרב הקומץ אינה יכולה לחזור בה אלמא מקרבי לה קודם שתשתה:

42 במחנה לויה - בהר הבית דהא עזרת נשים וגם שער נקנור לא נתקדשו בקדושת עזרה והרי הן כשאר הר הבית:

43 עמו במחיצתו - ובמדבר נמי היו ג' מחנות לפנים מן הקלעים מחנה שכינה והלוים יחנו סביב למשכן העדות במדבר א׳:נ״ג זה מחנה לויה והדגלים ג' פרסאות זה מחנה ישראל ומשה היה לוי וקאמר עמו:

44 שמא תפרוס נדה - אגב ביעתותא דמים המרים והנדה והזב והזבה ובעל קרי אסורים במחנה לויה כדילפינן בפסחים בפרק אלו דברים פסחים ד' סז.:

45 פחדא צמית - דאגה שאינה באה פתאום אלא דואגת שמא יבואו אויבים להורגה צומת את המקור מלהוציא דם ואפי' בשעת וסתה וההיא דנדה אדאגה איתמר דקתני הגיע שעת וסתה ולא בדקה טמאה מפני שאורח בזמנו בא ר"מ אומר אם היתה במחבא והגיע שעת וסתה ולא בדקה טהורה אם בדקה אחרי כן ומצאתה טהורה ולא אמר אורח בזמנו בא שחרדה מסלקת את הדמים:

46 ביעתותא - הבאה פתאום כגון זו שלא היתה חרידה עד עכשיו ופתאום היא מרגשת בצערה וכן באסתר שבאת לה שמועת מרדכי פתאום:

47 מרפיא - הדמים פותח את המקור:

48 מני מתני' - דקתני יש זכות תולה ג' שנים:

49 כדי הכרת העובר - דדריש ונקתה ע"י זכות כדי ונזרעה זרע כשיעור שהעובר ניכר במעוברת:

50 הראוי לספר - לחיות ולבא לידי סיפור שבחו של מקום:

51 ואע"פ שאין ראיה - גמורה לדבר דזכות תולה י"ב חודש זכר לדבר ולקמן מפרש אמאי אינה ראיה:

52 להן מלכא מלכי ישפר עליך וגו' - דניאל אמר לנבוכדנצר כשפתר לו החלום שיהא נטרד מן האנשים ולהיות עם בהמה וחיה להן מלכא אמנם המלך מלכי ישפר עליך עצתי תיטב בעיניך להאמין לעצתי:

53 וחטיך בצדקה פרוק - חטאך ע"י צדקה פדה:

54 ועויתך במיחן - ועונותיך בחנינת העניים: