רש"י על סוטה ה׳ א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על סוטה ה׳ ע״א:א׳ רש"י על סוטה ה׳ ע״א:ד׳ »

1 סוטה פתח ↗

אַזְהָרָה לְגַסֵּי הָרוּחַ מִנַּיִן? אָמַר רָבָא אָמַר זְעֵירִי: ״שִׁמְעוּ וְהַאֲזִינוּ אַל תִּגְבָּהוּ״. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר, מֵהָכָא: ״וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ״ וּכְתִיב: ״הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ״.

2 ברית משה פתח ↗

השמר א לך כו' אזהרה שלא יתגאו כו'. גם כאן לא התחיל רבינו ז"ל במלת שלא וזה טעמא בעי כהנ"ל ריש מל"ת ס"א ונ"ל בס"ד ליתן טעם לשבח דהרמב"ם ז"ל לא מנה את המל"ת זו כמ"ש רבינו בעצמו כאן ובסוף הקדמתו ולכאורה מדוע לא מנאה ובמה פליגי אבל כבר עמד על הרמב"ם הפ"ד ז"ל בד"מ ח"ב דף ס"ד ע"ב ותירץ וז"ל והרמב"ם לא הזכיר אזהרה זו משום שהיא מהצוויי' הכוללים וכבר השריש בשורש הד' שהצוויים הכוללים אין ראוי למנותם עכ"ל וממילא לפי"ז צ"ל דבזה פליגי רבינו סובר דאפי' אזהרה מהצוויים הכוללים ג"כ ראוי למנות והרמב"ם סובר דאינה ראוי, אבל לכאו' ק"ל על הרמב"ם מגמ' דסוטה ה' ע"א דאיתא שם אזהרה לגסי הרוח מנין אמר רבא אמר זעירי שמעו והאזינו ואל תגבהו רב נחמן בר יצחק אמר מהכא ורם לבבך ושכחת וכתיב השמר לך פן תשכח את ה' אלהיך וכדרב אבין אמר ר' אילעא דאמר כל מקום שנאמר השמר פן ואל אינו אלא בל"ת עי' רש"י שם ולכאורה צריך להבין דלמה שאל הגמ' על אזהרה מה נ"מ מזה אי הוי ל"ת או לא כיוון דלענין מלקות בלא"ה אין לוקין כיון שהוא דבר התלוי בלב ואפי' כשאמר בפני עדים שהוא גס רוח כמ"ש רש"י ב"מ מ"ג ע"ב ד"ה החושב לשלוח יד וז"ל אמר בפני עדים נ"ל דג"כ אינו לוקה כיון דעיקר הלאו תלוי בלב וכמ"ש רבא סנהדרין ס"ה ע"א שאני מגדף הואיל וישנו בלב פי' רש"י עיקר חיוב הבא עליו תלוי בלב וא"כ מדוע שאל הגמ' על האזהרה ואי"ל דאליבא דר' יהודא שאל דסובר דלאו שאב"מ לוקין עליו דזה לא מסתבר דסתם גמ' ישאל אליבא דר"י דלית הלכתא כוותיה, אעכצ"ל דלענין למנות בין המצות שאל הגמרא על האזהרה וע"ז אמר זעירי דהאזהרה מדברי קבלה ואינה נמנית בין המצות ורנב"י סובר דהאזהרה מה"ת ונמנית אבל לכאורה מדוע ל"ס זעירי כרנב"י וצ"ל דזעירי ל"ס כר' אבין דהשמר פן ל"ת אבל באל לא פליג כיון דכתיב אל תפנו אל האובות וכמו שנראה מגמ' עירובין י"ז ע"ב דעל לאו שבאל לוקין לכ"ע לפי תירוץ התו' שם דעקימת פיו הוי מעשה וע"כ למד זעירי אזהרה לגס רוח מואל תגבהו אבל רנב"י דסובר כר' אבין דהשמר פן ג"כ ל"ת ע"כ יליף שפיר מהשמר לך וגו' וממילא לפי"ז צ"ל אליבא דרנב"י חדא מתרתי או דסובר דהל"ת זו לא הוי מהצוויים הכוללים וע"כ סובר דנמנית או דסובר דאפי' ל"ת מהצוויים הכוללים ג"כ נמנית וא"כ אכתי קשה על הרמב"ם דמדוע לא מנה את המל"ת זו כיון דל"ל כתירוצו של הפ"ד וגם ל"ל דהרמב"ם לא פסק כרנב"י אלא כרבא משמיה דזעירי כיון דפסק כר' אבין דהשמר פן ואל ל"ת כמ"ש בפי' בסה"מ מל"ת צ' ובחיבורו הל' מעשה הקרבנות פי"ח הל"ד:

1 אזהרה - שלא יהא גס רוח:

2 ורם לבבך ושכחת - אלמא מגובה לב בא לידי שכחה ששוכח את בוראו ובשכחה הוא מוזהר השמר לך פן תשכח:

« רש"י על סוטה ה׳ ע״א:א׳ רש"י על סוטה ה׳ ע״א:ד׳ »