רש"י על נדה ח׳ א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נדה ח׳ ע״א:א׳ רש"י על נדה ח׳ ע״א:ג׳ »

1 הגהות יעב"ץ על נדה פתח ↗

רש״י ד"ה הרודה וכו׳ לפטרה מן החלה כצ״ל:

2 העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון פתח ↗

קא גמרא מילתא דלחם. ור"י כו' מ"ט בתנור קא גמרא והוי לחם. פי' ר"א ור"י פליגי אימת נקרא גמר מלאכה דלחם אי בתנור אי ברדיה ונתינה לסל. דאז מתקשות ונעשות ראוין לאכילה. ובכת"י הנו' בדר' יהושע מ"ט בתנור קא הוי לחם. ולפי זה לא פליגי מתי הוי גמר אלא ר"א ס"ל דתלוי בגמר מעשה הלחם. ור"י ס"ל דתליא בשם לחם דמיקרי משנקרם בתנור כמו לענין שתה"ל ולחמי תודה כדתנן מנחות פ' התודה. עכ"פ מבואר דפי' הכתוב והיה באכלכם מלחם הארץ דדרשי' דבשעת לחם ג"כ זמן חיוב אינו אלא בשעת גמר מלאכה. ולא צרוף סל אחר זמן מרובה. וכדדייק ר"א ותני הרודה ונותן לסל כו'. ורבינו הוסיף והעתיק להלן הא דר"א הרודה פת חמה ונותן לסל כו' דוקא פת חמה שאז נגמר בסל כמש"כ. ושמעתי שלזה דייק רש"י נדה דף ח' א' ד"ה הסל מצרפן לחלה כשרודין מן התנור עכ"ל והוא מיותר ולא בא רש"י אלא ללמדנו דוקא מיד אחר רדיה מן התנור. וכ"כ החינוך פ' שלח בשם רבותיו ז"ל. מיהו ברא"ש ביצה פ"א ס"ס י"ג שכ' ואם יבאו אח"כ לידי צירוף כו' משמע דמהני צירוף אחר שנצטנן ג"כ. וכן לשון הרמב"ם ה' בכורים פ"ו הל' ט"ז עשה עיסה פחותה מכשיעור ואפאה ונתן הפת לסל. וחזר ואפה פת אחרת ונתן לסל אם נתקבץ בסל שעור חלה הסל מצרפן לחלה כו'. משמע דכבר נגמר מעשה פת הראשונה ונצטנן מכ"מ מהני צירוף להשני:

1 הרודה ונותן לסל - כגון שהיה לש את עיסתו פחות פחות מחמשת רבעים לפוטרו מן החלה:

2 הסל מצרפן - כשרודן מן התנור:

« רש"י על נדה ח׳ ע״א:א׳ רש"י על נדה ח׳ ע״א:ג׳ »