רש"י על נדה כ״ג

1 להכי אפנייה רחמנא כו' - כרבנן:

2 דלא תגמר ממופנה מצד אחד - משום דמשיבין וכאן יש להשיב מה לאיש שכן מטמא מחיים כדלקמיה:

3 לקולא - דלא בעינן מופנה כולי האי:

4 לרבנן - כיון דלמופנה מצד אחד למדין ומשיבין ולשאינו מופנה כל עיקר אמרינן דברי הכל למדין ומשיבין מאי איכא בין מופנה מצד אחד לשאינה מופנה כל עיקר:

5 והכא מאי פירכא איכא - כלומר והכא בג"ש דתני אאדם מה תשובה איכא דקאמרת דניחא לך למיגמר מחיה דהוי מופנה משני צדדין משום דאין משיבין ולא נגמר בריאה בריאה מתנין משום דמופנה מצד אחד הוא ומשיבין ומאי אית לך לאותובי:

6 שכן מטמא מחיים - מקבל טומאה בחייו משרץ או משאר טומאות דין הוא שתהא יולדתו טמאה לידה תאמר באלו הלכך גבי דגים פרכינן ליה דמופנה מצד אחד הוא אבל גבי בהמה אע"ג דפירכא היא לא פרכינן לה הואיל ומופנה היא משני צדדין:

7 וכן אמר רבי חייא כו' - אדרב יהודה אמר שמואל קאי:

8 הר מי קמפלת - מי מפלת נפל גדול כהר:

9 דמות אבן הוא דמפלת - חתיכת בשר דמות אבן גוש בעלמא מיקרי ולא כתיבא ביה יצירה:

10 גוש - כמו איוב ז גוש עפר:

11 הואיל ועיניהן - של חיה ובהמה:

12 דומות לשל אדם - שחור שבעין הוה עגול בבהמה כשל אדם אבל דדגים לאו עגול הוא:

13 והא גבי מומין תני לה - כלומר היכי אמרת דעין בהמה דומה לאדם והא גבי מומי הבכור קתני לה בבכורות דף מ. ושגלגל עינו הוי מום ומדחשיב ליה מום נמצא שאין דרך בהמה להיות עיניה כאדם:

14 באוכמא - שחור שבעין הוי עגול בבהמה כאדם והא דתני דהוי מום בציריא מקום מושב כל העין לא הוי עגול בבהמה כאדם ואי הוי עגול הוי מום דכל בור של מושב העין קרוי גלגל כדאמרי' לקמן נדה דף כד: ועמדתי בגלגל עינו של מת עד חוטמי ומפני שהוא עגול כגלגל:

15 לפניהם - לאפוקי דגים דעיניהם בצדיהם וכן נחש:

16 קריא וקיפופא - עוף הצועק בלילה ופניו דומה לחתול ועיניו לפניו:

17 חסורי מיחסרא והכי קתני נראין דברי ר"מ בבהמה ובחיה והוא הדין לקריא וקיפופא - דעיניו הולכו' לפניו ואע"פ דפליגי רבנן עליה:

18 ודברי חכמים - נראין לר"מ בשאר עופות דר"מ נמי מודה להו:

19 והתניא - בניחותא:

20 ומאי שנא קריא וקיפופא - דקאמר לרבנן דהוי ולד טפי משאר עופות אי משום דעיניהם הולכות לפניהם הרי חיה ובהמה נמי דעיניהן הולכות לפניהם ופליגי רבנן:

21 לסתות - לחיים זקופין כאדם מה שאין כן בבהמה ובחיה:

22 למימרא דחיי - הא אחותה לא מיתסרא אלא בחייה דאין איסור אחות אשה אלא בחייה:

23 ובמינו - כגון בהמה גמורה מתקיימת ובמינו הוא דמתקיים אבל איהו לא:

24 לידי גיחוך - שחוק. בכל תחבולות הללו עסק ר' ירמיה להביא ר' זירא לידי שחוק ולא שחק דאסור לאדם שימלא פיו שחוק ור' זירא מחמיר טפי:

25 אף אנן נמי תנינא - דלא חיי:

26 המפלת מין בהמה וחיה ועוף דברי ר"מ - רישא במסכת בכורות דף מו. והכי קתני יש בכור לנחלה ואין בכור לכהן וקא חשיב ואזיל המפלת מין בהמה וחיה ועוף הבא אחריו בכור לנחלה דהאי לאו בכור הוא לגבי נחלה דלא חיי:

27 וחכ"א עד שיהיה בו מצורת אדם - אינו פוטר את הבא אחריו מבכורת כהן:

28 אין בכור לכהן - שהרי זה פטר את הרחם:

29 סנדל - צורה פחותה שאין צורת פניו ניכרת שאין סנדל בלא ולד אחר ומתוך דוחק חבירו הוא נמעך כדמפרש בפירקין לקמן נדה דף כה: משל לאדם שסטר את חבירו והחזיר צורתו לאחוריו. ואם יוצא סנדל ראשון פוטר את אחיו מפדיון כהן:

30 או שליא - דאין שליא בלא ולד ופוטר את הבא אחריו לאחר זמן:

31 שפיר - עור דפוס הולד:

32 מרוקם - שכבר אבריו ניכרין קצת ולקמן בפירקין שם. מפרש לה:

33 הבא אחריו - אחר כל אלה:

34 בכור לנחלה - דהני לאו בני נחלה נינהו דלא חיי:

35 מי שלבו דוה עליו - לב אביו מתאבל על מותו הוא דחשיב לענין נחלה:

36 אדם במעי בהמה - שחטה ומצא בה דמות אדם מהו מי אמרינן כי היכי דאזיל ר"מ בתר אימיה הכי נמי זיל בתר בהמה ושרי לאכילה:

37 עוף אין לו פרסה - אבל אדם נהי דפרסות ליכא שאין פרסותיו סדוקות שאין לו שני עקבים כמו לבהמה:

38 פרסה מיהא איכא - וכתיב ויקרא י״א:ג׳ כל מפרסת פרסה בבהמה תאכלו דאם נמצא תוך מעי בהמה קלוט כל זמן שלא יצא לאויר העולם אע"ג דאין לו אלא פרסה אוכלו ואפילו לר"ש דאמר קלוט בן פרה אסור מודה הוא דאם נשחטה אמו ונמצא במעיה דמותר והכי מפרש בפרק בהמה המקשה חולין סח::

39 גופו תייש ופניו אדם אדם הוא - דבתר צורת פנים אזלינן:

40 בעין אחד כבהמה - אחת מעיניו דומה לבהמה:

41 ה"ג רבי מאיר אומר מצורת וחכ"א כל צורת - שרבי מאיר אומר כיון שיש בו מצורת אדם הוי ולד ואע"ג דאין כל צורתו כצורת אדם:

42 והא איפכא תניא - שר"מ אומר כל צורת והאי כל צורת דר"מ הכי קאמר כל שהוא צורת אדם שבו הוי ולד ואפילו כל פניו תייש אלא שנברא בעין אחת או בלסת אחת הדומה לאדם:

43 וחכ"א מצורת - עד שיהיה בו מקצת צורה ניכרת כגון חצי הפרצוף דומה לאדם:

44 אי תניא תניא - שמעתי אני מרב מה שאמרתי אבל אתם הואיל ויש משנה בידכם לכו אחריה:

45 הגבינים - גבות עינים שורצי"ל. וגבות הזקן סנטר שקורין מנטו"ן:

46 עד שיהיו כולם כאחד - לרבנן כדמפרש בסמוך דר' ירמיה כרבנן וכדפירשה רב לפלוגתא דרב תנא הוא ופליג ולא הדר ביה ממאי דאמר לרבנן דבעו כל צורת האדם והא דקחשיב ר' ירמיה ואזיל הא קמ"ל דאפילו לרבנן אאזנים לא קפדינן והא דחסא נמי כרבנן ואליבא דתנא דברייתא דאמר לא בעי אלא מצורת וקמ"ל דבחד צד בעי צורות שלמות ואאוזן לא קא קפיד:

47 אפילו פרצוף אחד - אבר אחד כגון עינו או מצחו או לסת אחד דדומה לאדם הוי ולד:

48 חוץ מן האזנים - אזניו כשל אדם ושאר צורתו כבהמה לא חשיב פרצוף. אלמא למ"ד מצורת בחד סגי וקשיא לרבא דאמר חסא:

49 אמר אביי כי תניא ההיא לעכב תניא - כלומר צורת פנים שאמרו חכמים דמעכבים אפילו אבר אחד כבהמה מעכבא חוץ מן האוזן דלא מעכבא וכמ"ד לרבנן כל צורת מתוקמא ואע"ג דמצי לאוקמי כדאיתא וכדר"מ דאמר כל דהו צורת ניחא ליה לאוקומי כרבנן:

50 ואיבעית אימא לעולם כמ"ד מצורת - ולא קשיא לחסא:

51 ומאי אחד אחד אחד - כלומר מכל ראשי איברים יהיה אחד דומה לאדם כחסא דאמר העין והלסת כו' וכמ"ד מצורת:

52 מן הצד - שעינו בצדו וירכו בצדו כשאר בני אדם:

53 ושטו נקוב אמו טמאה - קסבר טרפה חיה:

54 ושטו אטום - סתום: