רש"י על נדה מ״ה

1 בשלמא לרבי יוחנן - דאמר מכי איקלע חשיבות שנה בשנה שלישית לרבי מאיר הויא בת ביאה ניחא ואע"ג דאמר רבי יוחנן ל' יום והכא קתני יום אחד תנאי היא בפרק ארבעה ראשי שנים ר"ה דף י. דאיכא למ"ד יום אחד בשנה חשוב שנה ואיכא למאן דאמר כו':

2 אלא לרבי ינאי - דאמר לר"מ עד סוף שנה שלישית לאו בת ביאה היא קשיא:

3 הני בתולין - בתוך ג' שנים:

4 איתצוד - לשון צידה. כלומר אינן ניטלין על ידי ביאה ואינו דם בתולין עד ג' שנים ויום אחד:

5 אי אמרת מיזל אזלי - בביאה בתוך ג' לגמרי והדר אתו לא מחזקינן לה כזונה דהא דלא הדור שהות הוא דלא הויא להו מתוך בעילה שבעל תדיר:

6 אלא אי אמרת - לא אזלי בביאה תוך ג' הוה ליה למיתי דם לאחר ג' וכיון דלא חזיא אחר בא עליה לאחר ג' וזונה היא ופסולה לכהונה:

7 ומאן לימא לן - כלומר אפי' אם תמצי לומר מיזל אזלי בביאה תוך ג' מי איכא למימר שהות לא הוה להו מאן לימא לן דלא הדרי לאלתר:

8 האי דם נדה הוא - האי דתוך ג':

9 יוסטני:

10 אוי לשלש שנים שאבדתי - משנראיתי לביאה:

11 משמשות במוך - תקנתן הוה לשמש במוך שלא יתעברו:

12 סנדל - כשמתעברת תאומים פעמים שאחד דוחק את חבירו ופוחת את צורתו כדאמרינן במכילתין אין סנדל שאין עמו ולד:

13 תגמול - תפריש את בנה מלהניק מחמת עיבורה:

14 פחות מכן - אינה צריכה לשמש במוך דודאי לא תתעבר:

15 יתר על כן - אם תתעבר לא תמות:

16 מצצה - כלומר אף אני טעמתי טעם זנות:

17 לא אמרה - הא דקאמר פסולה לכהונה אלא לחדד:

18 מתני' קנאה - וזכה בנכסי אחיו ואע"ג שאין קנין לקטן הרי קנויה לו ועומדת:

19 ואינו נותן גט עד שיגדיל - אם בא לגרשה דקידושי אחיו קידושין גמורין וגירושין של זה אינם גירושין גמורין דאינו בן דעת:

20 ומטמא בנדה - אם בא עליה דביאתו ביאה לכל דבר:

21 ופוסל - כגון בן ט' שנים כותי או ממזר שבא על הכהנת פסלה מתרומת אביה אבל בבן תשע ישראל שבא על בת כהן ליכא למימר דפוסל מן התרומה דאי משום ביאת זנות לא פסלה זנות דכשר מן התרומה ואי משום קדושין למהוי בת כהן לישראל לאו קדושין נינהו דקטן דקדיש אין קדושיו קדושין:

22 ואינו מאכיל - כגון יבם בן ט' כהן הבא על יבמתו אע"ג דקני לה בהך ביאה לא אכלה בתרומה:

23 ופוסל את הבהמה - אם רבעה ע"פ עד אחד או ע"פ הבעלים אבל סקילה לא דמודה בקנס פטור:

24 ונסקלת על ידו - אם יש עדים:

25 גמ' בגט סגיא לה - בתמיה אם בא לגרשה:

26 מאמר - קידושי יבמה:

27 וחליצה לזיקתו - דאין קדושין גומרין ביבמה להיות כאשתו לצאת בגט בלא חליצה אבל ביאה גומרת בה כדכתי' דברים כה יבא עליה:

28 ביאת בן תשע - ביבמתו:

29 לכשיגדיל יבעול - והך ביאה הוי קנין גמור ואם בא לגרשה אינה צריכה חליצה דכתיב דברים כ״ה:ה׳ ולקחה לו לאשה כיון שלקחה נעשית כאשתו לכל דבר:

30 מתני' נבדקין - אם ידעה לשם מי נדרה ולשם מי הקדישה:

31 קודם הזמן הזה - כגון בתינוקת קודם שיבא ראש השנה של שתים עשרה ובתינוק קודם ראש השנה של שלש עשרה:

32 אין נדריהן נדר - דקטנים הן:

33 אחר הזמן הזה - בתינוקת מבת שתים עשרה ויום אחד ולמעלה בתינוק מי"ג שנה ויום אחד ולמעלה:

34 אפילו אמרו אין אנו יודעין כו' - גדולים הם ובכלל שוטה נמי לא מחזקינן להו דסופו לבא לכלל דעת ואין שוטה אלא המקרע כסותו והלן בבית הקברות והיוצא יחידי בלילה. אבל תוך הזמן הזה אם יודע לשם מי נדר הוי נדר ואם לאו לא הוי נדר דקטן הוא. ובגמרא מפרש כולה מילתא:

35 גמ' למה לי - ממילא ידענא דמכאן ואילך לא בעי בדיקה:

36 סד"א בודקין לעולם - והאי דקתני בת אחת עשרה נבדקין למעוטי קודם זמן הזה דלא בדקינן ליה דאפילו ידע קטן הוא קמ"ל דלמעוטי אחר זמן נמי אתא:

37 בודקין כל י"ב למה לי - הא תנא דמיום א' בשתים עשרה מתחילין לבדוק ואינן קיימין בלא בדיקה עד יום אחד בי"ג אלמא כל י"ב הוי זמן בדיקה:

38 היכא דבדקנא ל' יום - קמאי דשתים עשרה:

39 ולא ידעה להפלות - לפרש לשם מי נדרה. ולישנא דקרא נקט כי יפליא לנדור:

40 תו לא נבדוק - וליחזקה בקטנה:

41 בת י"א כו' למה לי - מדתנן ליה בודקין כל י"ב שמעינן דמקמי הכי לא:

42 הני מילי - דמקמי הכי מוחזקין קטנים ולאחר זמן מוחזקין גדולים:

43 היכא דלא קאמרי אינהו - קודם הזמן יודעין אנו ולאחר זמן אין אנו יודעין:

44 דברים האמורים כו' - דתינוק ממהר להתחכם יותר מתינוקת:

45 לעונשין - וכגון דאייתי שתי שערות תוך הזמן דאי לא אייתי אפילו לאחר זמן לאו בר עונשין הוא ולאחר זמן אי אייתי ב' שערות הוי גדול ובר עונשין:

46 כלפני הזמן - ולא ענשינן ליה ושתי שערות הויא להו שומא:

47 וזאת לפנים - וזאת לשון נקבה כלומר רב חנינא דשמיה לשון נקבה אמר לפנים כלומר לפני זמן ולא תטעה להחליף דבריהם. ל"א שמו של רב דאמר כלפני הזמן מובלע בתיבת בישראל:

48 מתיב רב המנונא - קס"ד כדאמר לקמן דרב המנונא משנה יתירה דייק דלא איצטריך למתנייה כדפרכינן לעיל והא דתני ליה תנא דמתני' למידק מינה לענין עונשין הא תוך הזמן כלפני הזמן דאי לענין נדרים לא כלפני זמן ולא כלאחר זמן:

49 מגופא דמתני' דייק - דלא מתוקמא אלא כשהביא שתי שערות ואפ"ה לא חשיב ליה גדול עד לאחר זמן. והשתא ליכא למיפרך לידוק מרישא דהא לא דייק מידי דבין רישא ובין סיפא לגופא איצטריך לענין נדרים דלא תימא הני מילי היכא דלא קאמרי אינהו אבל היכא דאמרי אינהו כו' כדאמר לעיל ומיהו מגופא דסיפא שמעינן דעד דמטו לאחר זמן בעינן יודע להפלות ואם אינו יודע להפלות ואפילו הביא ב' שערות לאו איש הוא דניהוי נדרו נדר מחמת אישות בלא הפלאה:

50 קטן הוא - ואמאי נדרו נדר הא לאו בחזקת גדול הוא כל זמן שלא הביא ב' שערות ומופלא סמוך לאיש נמי לא הוי דהא אינו יודע לשם מי נדר ומהיכא תיתי דנדרו נדר:

51 אלא לאו כשהביא - ומשום הכי נדרו נדר אע"ג דאין יודע להפלות דהא גדול הוא: