רש"י על נדה נ״ז

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדה נ״ז
1 גְּמָ' מַאי דְּרוּשׁ? ״לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשֹׁנִים בְּנַחֲלָתְךָ״.
2 כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ נַחֲלָה — יֵשׁ לוֹ גְּבוּל, כֹּל שֶׁאֵין לוֹ נַחֲלָה — אֵין לוֹ גְּבוּל.
3 נֶאֱמָנִים לוֹמַר קָבַרְנוּ. וְהָא לֵית לְהוּ ״וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל״! אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: בְּכֹהֵן עוֹמֵד שָׁם.
4 וְדִילְמָא כֹּהֵן טָמֵא הוּא? דְּנָקֵיט תְּרוּמָה בִּידֵיהּ, וְדִילְמָא תְּרוּמָה טְמֵאָה הִיא? דְּקָאָכֵיל מִינַּהּ.
5 אִי הָכִי, מַאי לְמֵימְרָא? מַהוּ דְּתֵימָא: לָא בְּקִיאִי בִּיצִירָה, קָא מַשְׁמַע לַן.
6 נֶאֱמָנִין עַל הַבְּהֵמָה וְכוּ׳. וְהָא לֵית לְהוּ ״וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל״! אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּגוֹזֵז וְעוֹבֵד.
7 אִי הָכִי, מַאי לְמֵימְרָא? מַהוּ דְּתֵימָא: לָא בְּקִיאִי בְּטִינּוּף, קָא מַשְׁמַע לַן.
8 נֶאֱמָנִין עַל צִיּוּן וְכוּ׳. וְאַף עַל גַּב דְּמִדְּרַבָּנַן הוּא, כֵּיוָן דִּכְתִיבָא — מִזְהָר זְהִירִי בֵּיהּ, דִּכְתִיב: ״וְרָאָה עֶצֶם אָדָם וּבָנָה אֶצְלוֹ צִיּוּן״.
9 אֲבָל אֵין נֶאֱמָנִין לֹא עַל הַסְּכָכוֹת וְכוּ׳. סְכָכוֹת — דִּתְנַן: ״אֵלּוּ הֵן סְכָכוֹת — אִילָן הַמֵּיסֵךְ עַל הָאָרֶץ״. פְּרָעוֹת — דִּתְנַן: ״אֲבָנִים פְּרוּעוֹת הַיּוֹצְאוֹת מִן הַגָּדֵר״.
10 בֵּית הַפְּרָס. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב שְׁמוּאֵל: מְנַפֵּחַ אָדָם בֵּית הַפְּרָס, וְהוֹלֵךְ.
11 רַב יְהוּדָה בַּר אַמֵּי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה אָמַר: בֵּית הַפְּרָס שֶׁנִּידַּשׁ טָהוֹר. וְתָנָא: הַחוֹרֵשׁ בֵּית הַקְּבָרוֹת — הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס, וְעַד כַּמָּה הוּא עוֹשֶׂה? מְלֹא מַעֲנָה, מֵאָה אַמָּה, בֵּית אַרְבַּעַת סְאִין. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: חָמֵשׁ.
12 וְלָא מְהֵימְנִי? וְהָתַנְיָא: שָׂדֶה שֶׁאָבַד בָּהּ קֶבֶר, נֶאֱמָן כּוּתִי לוֹמַר ״אֵין שָׁם קֶבֶר״.
13 לְפִי שֶׁאֵינוֹ מֵעִיד אֶלָּא עַל גּוּפוֹ שֶׁל קֶבֶר. אִילָן שֶׁהוּא מֵיסֵךְ עַל הָאָרֶץ — נֶאֱמָן לוֹמַר ״אֵין תַּחְתָּיו קֶבֶר״, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מֵעִיד אֶלָּא עַל גּוּפוֹ שֶׁל קֶבֶר.
14 אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בִּמְהַלֵּךְ וּבָא עַל פְּנֵי כּוּלָּהּ.
15 אִי הָכִי, מַאי לְמֵימְרָא? מַהוּ דְּתֵימָא: רְצוּעָה נָפְקָא, קָא מַשְׁמַע לַן.
16 זֶה הַכְּלָל כּוּ׳. זֶה הַכְּלָל לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי תְּחוּמִין וְיֵין נֶסֶךְ.
17 הֲדַרַן עֲלָךְ דַּם הַנִּדָּה.
18 מַתְנִי' הָרוֹאָה כֶּתֶם עַל בְּשָׂרָה כְּנֶגֶד בֵּית הַתּוּרְפָּה — טְמֵאָה, וְשֶׁלֹּא כְּנֶגֶד בֵּית הַתּוּרְפָּה — טְהוֹרָה. עַל עֲקֵבָהּ וְעַל רֹאשׁ גּוּדָלָהּ — טְמֵאָה.
19 עַל שׁוֹקָהּ וְעַל פַּרְסוֹתֶיהָ — מִבִּפְנִים טְמֵאָה, מִבַּחוּץ טְהוֹרָה, וְעַל הַצְּדָדִין מִכָּאן וּמִכָּאן טְהוֹרָה.
20 רָאֲתָה עַל חֲלוּקָהּ מִן הֶחָגוּר וּלְמַטָּה — טְמֵאָה, מִן הֶחָגוּר וּלְמַעְלָה — טְהוֹרָה. רָאֲתָה עַל בֵּית יָד שֶׁל חָלוּק, אִם מַגִּיעַ כְּנֶגֶד בֵּית הַתּוּרְפָּה — טְמֵאָה, וְאִם לָאו — טְהוֹרָה.
21 הָיְתָה פּוֹשַׁטְתּוֹ וּמִתְכַּסָּה בּוֹ בַּלַּיְלָה, כָּל מָקוֹם שֶׁנִּמְצָא בּוֹ כֶּתֶם — טְמֵאָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא חוֹזֵר, וְכֵן בַּפּוּלְיוֹס.
22 גְּמָ' אָמַר שְׁמוּאֵל: בָּדְקָה קַרְקַע עוֹלָם, וְיָשְׁבָה עָלֶיהָ, וּמָצְאָה דָּם עָלֶיהָ — טְהוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״בִּבְשָׂרָהּ״ — עַד שֶׁתַּרְגִּישׁ בִּבְשָׂרָהּ.
23 הַאי ״בִּבְשָׂרָהּ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ, שֶׁמְּטַמְּאָה בִּפְנִים כְּבַחוּץ! אִם כֵּן, לֵימָא קְרָא ״בְּבָשָׂר״, מַאי ״בִּבְשָׂרָהּ״? שְׁמַע מִינַּהּ: עַד שֶׁתַּרְגִּישׁ בִּבְשָׂרָהּ.
24 וְאַכַּתִּי מִיבְּעֵי לֵיהּ ״בִּבְשָׂרָהּ״, וְלֹא בְּשָׁפִיר וְלֹא בַּחֲתִיכָה! תַּרְתֵּי שְׁמַע מִינַּהּ.
25 תָּא שְׁמַע: הָאִשָּׁה שֶׁהִיא עוֹשָׂה צְרָכֶיהָ, וְרָאֲתָה דָּם. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אִם עוֹמֶדֶת — טְמֵאָה, וְאִם יוֹשֶׁבֶת — טְהוֹרָה.
26 הֵיכִי דָּמֵי? אִי דְּאַרְגִּשָׁה — יוֹשֶׁבֶת אַמַּאי טְהוֹרָה? אֶלָּא לָאו דְּלָא אַרְגִּשָׁה, וְקָתָנֵי: עוֹמֶדֶת טְמֵאָה!
27 לְעוֹלָם דְּאַרְגִּשָׁה, וְאֵימוֹר ״הַרְגָּשַׁת מֵי רַגְלַיִם הֲוַאי״. עוֹמֶדֶת — הֲדוּר מֵי רַגְלַיִם לְמָקוֹר וְאַיְיתִי וְאַיְיתוֹ דָּם, וְיוֹשֶׁבֶת — טְהוֹרָה.
28 תָּא שְׁמַע: עֵד שֶׁהָיָה נָתוּן תַּחַת הַכַּר, וְנִמְצָא עָלָיו דָּם — אִם עָגוֹל טָהוֹר, וְאִם מָשׁוּךְ טָמֵא.
29 הֵיכִי דָּמֵי? אִי דְּאַרְגִּישָׁה — עָגוֹל אַמַּאי טָהוֹר? אֶלָּא לָאו דְּלָא אַרְגִּישָׁה, וְקָתָנֵי: מָשׁוּךְ טָמֵא.
30 לָא, לְעוֹלָם דְּאַרְגִּישָׁה, וְאֵימוֹר ״הַרְגָּשַׁת עֵד הֲוַאי״, מָשׁוּךְ — וַדַּאי מִגּוּפַהּ אֲתָא, עָגוֹל — טָהוֹר.
31 תָּא שְׁמַע: נִמְצָא עַל שֶׁלּוֹ — טְמֵאִין, וְחַיָּיבִין בְּקׇרְבָּן. נִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ אֹתְיוֹם — טְמֵאִין, וְחַיָּיבִין בְּקׇרְבָּן. נִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ לְאַחַר זְמַן — טְמֵאִים מִסָּפֵק, וּפְטוּרִין מִן הַקׇּרְבָּן.
32 הֵיכִי דָּמֵי? אִי דְּאַרְגִּישָׁה, לְאַחַר זְמַן אַמַּאי פְּטוּרִין מִן הַקׇּרְבָּן? אֶלָּא לָאו דְּלָא אַרְגִּישָׁה, וְקָתָנֵי נִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ אֹתְיוֹם טְמֵאִין וְחַיָּיבִין בְּקׇרְבָּן! לָא, לְעוֹלָם דְּאַרְגִּישָׁה, וְאֵימָא הַרְגָּשַׁת שַׁמָּשׁ הֲוָה.
33 תָּא שְׁמַע: נִמְצֵאתָ אַתָּה אוֹמֵר שְׁלֹשָׁה סְפֵקוֹת בָּאִשָּׁה — עַל בְּשָׂרָה, סָפֵק טָמֵא סָפֵק טָהוֹר — טָמֵא. עַל חֲלוּקָהּ, סָפֵק טָמֵא סָפֵק טָהוֹר — טָהוֹר. וּבְמַגָּעוֹת וּבְהֶיסֵּטוֹת, הַלֵּךְ אַחַר הָרוֹב.
34 מַאי ״הַלֵּךְ אַחַר הָרוֹב״? לָאו אִם רוֹב יָמֶיהָ טְמֵאִין — טְמֵאָה, וְאַף עַל גַּב דְּלָא אַרְגִשָׁה.
35 לָא, אִם רוֹב יָמֶיהָ בְּהַרְגָּשָׁה חָזְיָא — טְמֵאָה, דְּאֵימוֹר אַרְגִשָׁה וְלָאו אַדַּעְתַּהּ.
36 אָמַר מָר: עַל בְּשָׂרָה סָפֵק טָמֵא סָפֵק טָהוֹר — טָמֵא, עַל חֲלוּקָהּ סָפֵק טָמֵא סָפֵק טָהוֹר — טָהוֹר.
37 הֵיכִי דָמֵי? אִי מֵחֲגוֹר וּלְמַטָּה, עַל חֲלוּקָהּ אַמַּאי טָהוֹר? וְהָא תְנַן: מִן הֶחָגוּר וּלְמַטָּה טָמֵא! וְאִי מֵחֲגוֹר וּלְמַעְלָה, עַל בְּשָׂרָהּ אַמַּאי טָמֵא? וְהָתְנַן: רָאֲתָה דָּם עַל בְּשָׂרָה שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד בֵּית הַתּוּרְפָּה טְהוֹרָה!
38 אִיבָּעֵית אֵימָא מֵחֲגוֹר וּלְמַטָּה, וְאִיבָּעֵית אֵימָא מֵחֲגוֹר וּלְמַעְלָה. אִי בָּעֵית אֵימָא מֵחֲגוֹר וּלְמַטָּה, כְּגוֹן שֶׁעָבְרָה בְּשׁוּק שֶׁל טַבָּחִים. עַל בְּשָׂרָה — מִגּוּפַהּ אֲתָאי, דְּאִי מֵעָלְמָא אֲתָאי — עַל חֲלוּקָהּ מִיבְּעֵי לֵיהּ אִשְׁתְּכוֹחֵי. עַל חֲלוּקָהּ — מֵעָלְמָא אֲתָא, דְּאִי מִגּוּפַהּ אֲתָא — עַל בְּשָׂרָה מִיבְּעֵי לֵיהּ אִשְׁתְּכוֹחֵי.
39 וְאִיבָּעֵית אֵימָא, מֵחֲגוֹר וּלְמַעְלָה, כְּגוֹן דְּאִזְדְּקַרָה עַל בְּשָׂרָהּ — וַדַּאי מִגּוּפַהּ אֲתָאי, דְּאִי מֵעָלְמָא אֲתָאי — עַל חֲלוּקָהּ אִיבְּעִי לֵיהּ אִשְׁתְּכוֹחֵי. עַל חֲלוּקָהּ — מֵעָלְמָא אֲתָאי, דְּאִי מִגּוּפַהּ אֲתָאי — עַל בְּשָׂרָה אִיבְּעִי לֵיהּ אִשְׁתְּכוֹחֵי.
40 קָתָנֵי מִיהַת: עַל בְּשָׂרָהּ סָפֵק טָמֵא סָפֵק טָהוֹר טָמֵא, וְאַף עַל גַּב דְּלֹא הִרְגִּישָׁה. וְעוֹד תְּנַן: הָרוֹאָה כֶּתֶם עַל בְּשָׂרָה כְּנֶגֶד בֵּית הַתּוּרְפָּה טְמֵאָה, וְאַף עַל גַּב דְּלֹא הִרְגִּישָׁה. אָמַר רַב יִרְמְיָה מִדִּפְתִּי: מוֹדֶה שְׁמוּאֵל שֶׁהִיא טְמֵאָה
פירוש רש"י על נדה נ״ז
1 מאי דרוש - כותיים שאין קוברים את הנפלים:
2 לא תסיג גבול רעך - ומוקמינן לה בספרי במוכר קברי אבותיו:
3 נאמנין לומר קברנו - דמידי דאורייתא הוא טומאת המת:
4 והא לית להו ולפני עור לא תתן מכשול - לא דרשי ליה במחטיא את חבירו ולא איכפת להם אם אנו חוטאים על פיהם:
5 בכהן - כותי עומד שם:
6 דקאכיל מינה - ותרומה טמאה באזהרה לטהור וכ"ש לטמא:
7 לא בקיאי ביצירה - וכי קברי נפל לא ידעי דהוא בן מ' יום וסברי מיא בעלמא הוא ואינו מטמא:
8 בטינוף - בבהמה דקה ופוטר את הבהמה מן הבכורה ובבכורות דף כא: מפרש מאי טינוף שמבצבצת ומוציאה דם דרך רחם וזהו הולד שנימוח ויוצא הלכך הבא אחריו אינו בכור והני כותיים לא בקיאי בטינוף וזימנין דלא טניף ואמרו טינוף הוא ופוטרין את הבא אחריו קמ"ל:
9 על ציון - לציין וסומכין עליהן ועבדינן טהרות היכא דלא ציינו:
10 אילן המיסך על הארץ - והוא סמוך לדרך בית הקברות וזימנין דמיתרמי בין השמשות וקברי התם ואם הענפים מובדלים שאין האהל שלם וידוע ודאי שיש קבר תחת האהלות ואין ידוע איזה הוא והכותי מעיד על אחד זה טהור אינו נאמן לפי שאינו חש על הספק ותולה הטומאה באהל שני מספק:
11 פרעות - גדולות ובולטות מן הגדר וקברו תחת אחת מהן ואין אנו יודעין תחת איזהו מהן ובא כותי והעיד על מקצתן שהן טהורות אינו נאמן משום דלספקא לא חייש ותולה הספק באחרות:
12 בית הפרס - שדה שנחרש בה קבר ואוקמי רבנן על סביבות הקבר מאה אמה בספק טומאה שדיקדקה המחרישה את העצמות ומגלגלתן:
13 מנפח - דבשר ליכא ועצם כשעורה לא מטמא אלא במגע ובמשא הלכך מנפח כדי שלא יגעו רגליו בו והולך:
14 שנידש - ברגלי אדם שהרגלים נושאים את העצמות ושחקום:
15 פרס - לשון דבר שבור ופרוס על שם שנפרסו העצמות:
16 בית ארבעת סאין - היינו ק' על ק' שהרי חצר המשכן מאה על חמשים והוא בית סאתים:
17 שדה שאבד בה קבר - מיקרי נמי בית הפרס ורבנן גזרו בכולה דתניא במועד קטן דף ה: ג' בית הפרס הן שדה שאבד בה קבר ושנחרש בה קבר ושדה בוכין:
18 שאין מעיד אלא על גופו של קבר - דכיון דאמרי אין שם קבר ברוח זה על גופו של קבר הוא מעיד וגופו של קבר דאורייתא ובדאורייתא מהימני. אלמא נאמנין על בית הפרס ועל בית הסככות:
19 מהלך על פני כל השדה - דכיון דעל פני כולה מהלך ודאי פשיטא ליה דניטלה הטומאה משם ומתני' דקתני דאין נאמן כגון שאינו מהלך על פני כולה שמשייר רוח אחת הלכך אפילו במקום שעבר אינו נאמן משום דאיהו לספקא לא חייש:
20 מאי למימרא - נהי דלספק לא חייש לודאי חייש וכיון דפשיטא לן דקבר הוה בה והוא מהלך על פני כולה הרי עובר על מקום הקבר ואי לאו דקים ליה שניטלה הטומאה לא עבר:
21 רצועה נפקא - מן השדה ונקראת על שם שדה זו ושם הוא תולה את מקום הטומאה והכא עבר מספקא דלספקא לא חייש:
22 קמ"ל - כיון דעל כל ד' רוחותיה עובר בתוכה לרצועה לא חיישינן:
23 לאתויי תחומין - אין נאמנין לומר עד כאן תחום שבת דתחומין דרבנן וכותיים לא סבירא להו:
24 ויין נסך - דאין כותי מקפיד על מגע עובד כוכבים:
25 מתני' הרואה כנגד בית התורפה - אותו מקום דאיכא למימר דם מאותו מקום נפל להתם וטמאה:
26 על עקבה ועל ראש גודלה טמאה - ראש גודלה של רגל. ובגמרא מפרש טעמא:
27 מבפנים - בין שני שוקים כל גובהן מן הארץ:
28 מבחוץ - מכאן ומכאן:
29 צדדים - אחורי השוק כל גובהן כנגד העקב ולפניו כל גובהן כנגד הרגל:
30 מן החגור ולמטה - כנגד בית התורפה הוא:
31 אם מגיע כנגד בית התורפה - כגון שנמצא בראש בית ידה סמוך ליד שפעמים שפושטתן מזרועה ונופל כנגד מטה:
32 שלא כנגד בית התורפה - כגון שנמצא סמוך לכתפה:
33 שהוא חוזר - פעמים שראש החלוק נהפך כלפי פניה שלמטה:
34 וכן בפוליוס - מעפורת שמתכסה בו. אירי"ל בלע"ז:
35 גמ' צרכיה - מטלת מים:
36 עומדת טמאה - דאיידי דדחיק לה עלמא דמעומד השתינה ולא יכלה לעצור הדור מי רגלים למקור ואייתו דם:
37 יושבת טהורה - דמכה יש לה במקום מי רגלים שאין דרך דם נדה לצאת עם מי רגלים:
38 עד - סדין שבודקת בו:
39 עגול - אין זה דם בדיקה דדרך קינוח להיות משוך:
40 דארגישה - בשעת בדיקה ועגול להכי טהור לעולם דאימור הרגשת עד הואי שציערתה בדיקת העד:
41 על בשרה ספק טמא ספק טהור טמא - כולו מפרש לקמן:
42 ובמגעות ובהיסטות הלך אחר הרוב - אשה שלא מצאה כתם והרי היא מחזקת עצמה בספק נדה כגון שאין לה וסת ורגילה לראות תדיר ונגעה או הסיטה הלך אחר רוב ימיה אם רוב ימיה רגילה לראות מגעה והסיטה טמא ואע"ג דהשתא לא ארגישה:
43 דאזדקרה - זקפה עצמה לאחוריה ואע"ג דעברה בשוק של טבחים טמאה דאי מעלמא אתאי על חלוקה אבעי ליה לאשתכוחי: