רש"י על נדה ע״ב א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נדה ע״ב ע״א:א׳ רש"י על נדה ע״ב ע״א:ג׳ »

1 חכמת שלמה פתח ↗

רש"י בד"ה וב"ה פוטרין מן הקרבן כו' כצ"ל:

2 נדה פתח ↗

טָבְלָה בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו, וְשִׁמְּשָׁה אֶת בֵּיתָהּ, וְאַחַר כָּךְ רָאֲתָה — בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְטַמְּאִין מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וּפְטוּרִין מִן הַקׇּרְבָּן.

3 משנת ארץ ישראל על משנה נדה פתח ↗

טבלה יום שלאחריו – לאחר יום הדימום ביום האחרון מהימים הראויים לזיבה התנקתה והחלה לשמור יום כנגד יום, אבל הקדימה טבילתה ליום עצמו ולא חיכתה עם קיום יחסי האישות עד הערב. היינו, שמרה רק חלק אפילו קטן מהיום הנקי שהייתה צריכה לשמור, ולא את כולו, ושמשה את ביתה – קיימה יחסי אישות, ואחר כך ראת, בית שמי אומרים: מיטמין משכב ומושב – כיוון שלא השלימה את היום הנקי היא נחשבת טמאה מספק.120המפרשים על אתר מפרשים שהאישה טמאה מדרבנן. אנו מסתייגים מניסוח זה בשל עמדתנו הבסיסית בנוגע למושגים "דאורייתא" ו"דרבנן". ההבחנה המקובלת כיום וכבר בספרות האמוראית בין הכתוב בתורה לבין איסורי דרבנן בעייתית ביותר, כפי שהראו גילת, דאוריתא; דה פריס, המושגים. ופטורין מן הקורבן – שהרי שמרה קצת, ועל ספק אין מביאים קרבן. ואף על פי שחזרה וראתה דם, ראייה זו אינה מצטרפת לזיבה, כיוון שכבר החלו ימי הנידה רש"י, נידה עב ע"א, ד"ה ופטורין.

2 טבלה יום שלאחריו - דעבדה שימור קצת ושימור מעליא הוא אלא שתוך י"א יום אסור לעשות כן שלא תבא לידי ספק שמא תראה לאחר תשמיש ומצטרפין הימים לזיבה ואין טבילתה טבילה:

3 מטמאין משכב ומושב - ואפילו בועלה מדרבנן גזרו אטו תוך י"א יום:

4 ופטורין מן הקרבן - דהא עבדי שימור ואע"פ שחזרה וראתה אין מצטרפין לזיבה שהרי תחילת נדה היא:

« רש"י על נדה ע״ב ע״א:א׳ רש"י על נדה ע״ב ע״א:ג׳ »