רש"י על נדה ע״א א:ח׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נדה ע״א ע״א:ו׳ רש"י על נדה ע״א ע״א:ט׳ »

1 רש״ש פתח ↗

רש"י ד"ה כלים . אף הכלים. נ"ל דזה"ד שייך לסה"ד דלקמיה וכצ"ל שם משונין מכ"א להטביל אף הכלים כו':

1 משנת ארץ ישראל על משנה נדה פתח ↗

אשר לנידות, הנוסח בתוספתא עמום. בבבלי: "היו נדות חיות מתביישות" נידה עא ע"א; מועד קטן כז ע"ב. לפי נוסח או הסבר זה, העדיף בעינינו, הנידות החיות חששו שעם מותן יתגלה סודן האישי, שכל אישה רגילה להצניעו. אישה רגילה מצניעה את היותה נידה, שכן זהו סוד אישי ואינטימי, והוצאתו לרשות הרבים יש בה ביזיון. עניין הכלים משני. אגב בטבילת המתה הנידה טבלו גם את בגדיה או כלים אחרים. טבילת הכלים היא מעשה משונה. הרי היא עדיין טמאה טומאת מת, ומה תועיל הטבילה אם הכלים הנוגעים בגווייתה טמאים? המילים "את הכלים" אינן בכתבי היד של התוספתא אלא רק בבבלי. בבבל לא הקפידו על טומאת מת, שהרי אין חובת טהרה מטומאת מת בחוץ לארץ, אבל הקפידו על טומאת נידה ושמרו את חובת ההתרחקות ממנה. מקוואות היו נדירים,79מסופר על החכם אבוה דשמואל, שהחמיר מאוד על בנותיו והתקין להן מקוואות בשולי נהר פרת בבלי, שבת סה ע"א; נדרים מ ע"ב; בכורות נה ע"א; נידה סז ע"א. כאמור, נשים חייבות לטבול גם בחוץ לארץ. מהסיפור משמע שלא היו בבבל מקוואות רגילים אלא לכל היותר תיקנו כאלו בשולי הנהר. המתקן מכונה "מפצי", ומשמעו סוכות לאיגום מים בגובה ובכמות מתאימים, או משטח שעליו אפשר לעמוד כאשר ישנו טיט רב. עוד משמע שנשים רגילות לא הידרו בטבילה או אולי לא הידרו בתנאי הטבילה. יש לזכור שזוהי בבל הקדם-אמוראית, ששמירת המצוות בה הייתה לקויה. עמי הארץ סברו מן הסתם שמכיוון שאין שומרים על דיני טהרה, מיותר לשמור גם על טהרה זו. ולפיכך התקינו מקום לטבילה בנהר לאישה המתה התקינו מחיצות סביב מקום הטבילה בנהר, ובו טבלו גם את הכלים שלה שנטמאו80כך רש"י הנדפס על הדף, מועד קטן כז ע"ב, ד"ה על גבי. טבלו רק את הכלים שבהם השתמשו בעודן חיות. על פי ה'מיוחס לרש"י', מהדורת קופפר, עמ' 90 – רק הכלים שבהם נגעו קודם מיתתן, וראו רש"י, נידה עא ע"א, ד"ה אלא טעמייהו דב"ש. בטומאת נידה. בארץ ישראל לא טבלו את הכלים אלא את הנידה עצמה, כדי לטהרה מטומאתה.

2 נדה פתח ↗

אֶלָּא טַעְמָא דְּבֵית שַׁמַּאי, כִּדְתַנְיָא: בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מַטְבִּילִין כֵּלִים עַל גַּבֵּי נִדּוֹת מֵתוֹת, וְהָיוּ נִדּוֹת חַיּוֹת מִתְבַּיְּישׁוֹת — הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ מַטְבִּילִין עַל גַּבֵּי כׇּל הַנָּשִׁים, מִפְּנֵי כְּבוֹדָן שֶׁל נִדּוֹת חַיּוֹת.

8 אלא טעמייהו דב"ש - מדרבנן משום כבוד זבין התקינו שיהו מטבילין כלים של סמוך למיתה אף על פי שלא נגעו בהם לאחר מיתה:

9 כלים - אף הכלים של קודם למיתה:

« רש"י על נדה ע״א ע״א:ו׳ רש"י על נדה ע״א ע״א:ט׳ »