רש"י על נדה ע״א א:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נדה ע״א ע״א:ד׳ רש"י על נדה ע״א ע״א:ו׳ »

1 נדה פתח ↗

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים וְכוּ׳. מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּבֵית שַׁמַּאי? אִי נֵימָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב ״וַתִּתְחַלְחַל הַמַּלְכָּה״, וְאָמַר רַב: מְלַמֵּד שֶׁפֵּרְסָה נִדָּה. הָכָא נָמֵי, אַגַּב בִּיעֲתוּתָא דְּמַלְאֲכָא דְמוֹתָא — חָזְיָא, וְהָאֲנַן תְּנַן שֶׁחֲרָדָה מְסַלֶּקֶת אֶת הַדָּמִים! הָא לָא קַשְׁיָא: פַּחְדָּא — צָמֵית, בִּיעֲתוּתָא — מְרַפְּיָא.

2 רש״ש פתח ↗

רש"י ד"ה ביעתותא. או שומע ונבהל מרפיא. כצ"ל:

1 פחדא צמית - דאגת יראה כי הכא מפני פחד כרכום והגיע שעת וסתה ולא בדקה טהורה שהחרדה מסלקת הדמים:

2 ביעתותא - הבהלות פתאום שאדם רואה או שומע נבהל מרפיא:

« רש"י על נדה ע״א ע״א:ד׳ רש"י על נדה ע״א ע״א:ו׳ »