רש"י על נדה ו׳ ב:ז׳

7 ומשני דאפרשינהו בלישייהו - לעולם מאי תרומה תרומת לחמי תודה ודקאמר באפיה מאי בעיא כגון שהפריש לד' מהארבעים חלות בעיסתן ולאחר אפיית כולן שחט תודה עליהן:

8 שאפאן ד' חלות - עשר עשרונים של חמץ אפאן כולן בחלה אחת וג' עשרונות ושליש שבחלות מצה אפאן בחלה אחת וכן של רקיקין וכן של רבוכה:

9 הא בעינן מ' - במנחות ילפינן לה בפרק התודה מנחות דף עו. ואמאי יצא:

10 ומשני למצוה - אבל עיכובא ליכא: