רש"י על נדה ס״ט א:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נדה ס״ט ע״א:ח׳ רש"י על נדה ס״ט ע״א:י״א »

1 נדה פתח ↗

וְאַשְׁמְעִינַן הָתָם — תְּחִלָּתָן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין סוֹפָן, וְהָכָא קָא מַשְׁמַע לַן — סוֹפָן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין תְּחִלָּתָן.

2 חידושי הלכות פתח ↗

פרש"י בד"ה והכא אשמועינן סופן כו' כדאמרי' במתני' דהפרשה בטהרה בעינן עכ"ל לגבי נדה תני ליה לעיל במתני' ומשמע דה"ה בזבה דבעיא הפרשה בטהרה דמאי שנא וכן מ"ש התוס' וא"ת לרב כל זבה צריכה הפרשה כו' עכ"ל מדברי רב ודאי דליכא הוכחה דכל זבה צריכה הפרשה דרב לא קאמר אלא שאם הפרישה בטהרה דלא בעי' ספירה בתחלתן אלא דאמתני' סמכו ושיעור דבריהם כ"ה וא"ת לרב תקשי כיון דכל זבה צריכה הפרשה כדמשמע במתני' לגבי נדה אמאי קתני במתני' הכא בזבה שבדקה עצמה יום ראשון כו' וק"ל:

9 התם - דאמר רב לעיל דמטהר רבי אליעזר בבודק ראשון ושמיני אשמועינן תחלתן אע"פ שאין סופן:

10 והכא אשמועינן סופן אע"פ שאין תחלתן - דמשום בדיקת ז' מחזקינן כל ששה לפניו בטהרה הואיל ופסקה בשלישי. ומיהו הפרשה בטהרה בעינן דמשהוחזק מעין פתוח ליכא לאחזוקי בטהרה עד שתבדוק ותמצא שפסק כדאמרינן במתני' דהפרשה בטהרה בעינן:

2 חידושי חתם סופר על נדה פתח ↗

מיהו נ"ל היינו דוקא בימי נדה אבל בימי זבה מבואר לקמן ס"ט ע"א בדברי ר' ירמיה בר אבא אמר רב ובלשון רש"י בד"ה והכא שמעינן כו' דבעי דוקא הפרישה בטהרה והחילוק מבואר בשלמא בשמעתין דראתה נדה א"כ לא הוחזקה שתמשיך ראייתה לתוך י"א יום שרוב נשים מסולקים מדמי' בהם. ועוד כיון שהוחזק' בטומאת נדה לא נחזיקנה בטומאת זבה כי מה ענין זה לזה ומצורף לזה דרוב נשים אינן שופעות דם כ"כ זמן רב. ונהי דחזקת טהרה לא הוה מ"מ חזקת טומאה נמי לא הוה וטהורה היא. משא"כ בזבה שהרי ראתה בתיך י"א יום ובשגם שצריכה נקיים ובטפת דם כחרדל סתרה מנינה כל שאין לה חזקת הפסק טהרה ממש מחזקינן לה בספק טמאה ולכן בעינן הפרישה בטהרה. ומאי דמייתי רש"י לקמן ראיה ממתני' לדברי רב ומבואר במהרש"א דהיינו משנתינו נדה שבדקה עצמה בז' כו' אע"ג דאינו ענין לזבה מ"מ מייתי שפיר ממשנתינו דכל שלא פסקה בטהרה אין לה חזקת טהרה עכ"פ וממילא גבי זבה טמאה היא דבעינן שתוחזק בטהרה דוקא. ומ"מ מבואר נמי דאי פסקה בטהרה עכ"פ יש לה חזקת טהרה אפי' בזבה דבעינן נקיים וכל זה דלא כנוב"י בתשובותיו שכתב נגד זה ולא ידענו מה היה לו וכבר הכרחתי עוד יותר מזה בתשובה בראיה ברורות כראי מוצקות דלא כוותיה. ועי' מ"ש בזה לפנינו אי"ה:

« רש"י על נדה ס״ט ע״א:ח׳ רש"י על נדה ס״ט ע״א:י״א »