רש"י על נדה נ׳ א

1 רבי מאיר היא - דפסיל סומא באחת מעיניו לדון:

2 שלא בסומין - אפילו סומא באחת מעיניו:

3 דכתיב לכל מראה עיני הכהן - עד דאיכא כולו מראה:

4 ומה ריבים שלא בקרובים - דנפקא לן מלא יומתו אבות על בנים דברים כ״ד:ט״ז אף נגעים אין כהן רואה נגע קרובו:

5 וגומרין בלילה - אלמא לא מקשינן ריבים לנגעים דכתיב וביום הראות בו בשר וכי היכי דלענין לילה לא מקיש לענין סומא נמי לא מקיש:

6 סתמא דרבים עדיף - ההיא דלעיל אוקמינן כר"מ דיחיד הוא:

7 דקתני לה גבי הלכתא דדיני - בסנהדרין דקא מיירי כולי מסכתא בדינין הילכך עיקר היא אבל הך לא תנן לה הכא גבי נדה אלא אגב גררא דנקט כיוצא בו:

8 מתני' כל שחייב במעשרות מטמא טומאת אוכלין - דאין לך חייב במעשר אלא אוכל:

9 גמ' - בפאה כתיב ויקרא י״ט:ט׳ ובקוצרכם את קציר וגו' דומיא דקציר דמכניסו לקיום ואיכא כל הני:

10 מכניסו לקיום - שאדם יכול לאוצרו:

11 למעוטי ספיחי סטים וקוצה - דאין אוכל אלא מין צבע:

12 סטים - קרו"ג:

13 קוצה - גויטר"א. ולא ידענא אמאי נקט ספיחים וכמדומה לי שהראשונים ראויים לאכילה:

14 תאנה - אינה מבשלה כאחד:

15 ואילו לקיטתו כאחד - דממעט תאנה ומכניסו לקיום דממעט ירק:

16 לא קתני - אלמא תאנה וירק חייבין במעשר מדרבנן דמדאורייתא לא מיחייב אלא דגן ותירוש ויצהר:

17 שומים ובצלים - מכניסן לקיום לפיכך חייבים בפאה:

18 מלבנות - שורות:

19 מכל אחד ואחד - דירק הזרוע בין שורה לשורה מפסיק להו:

20 עולשין - עשב ושמו קרישפל"א: