רש"י על נדה מ׳ א:י״ט

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נדה מ׳ ע״א:י״ח רש"י על נדה מ׳ ע״ב:ב׳ »

1 נדה פתח ↗

אָמַר רַב חִיָּיא בְּרֵיהּ דְּרַב הוּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: תַּנְיָא דִּמְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״זֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה הִיא הָעוֹלָה״ — הֲרֵי אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה מִיעוּטִין,

2 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרשת שבת הגדול פתח ↗

366 רש"י ויקרא ו, ב יישב שאלה זו, שכתב: "היא העולה - למעט את הרובע ואת הנרבע וכיוצא בהן, שלא היה פסולן בקודש, שנפסלו קודם שבאו לעזרה". הרי ש"היא העולה" בא למעט. וכן רש"י נדה מ. כתב: "זאת תורת העולה היא העולה - ומהאי קרא נפקא לן בזבחים כז: פסולין שאם עלו לא ירדו, דכתיב 'על מוקדה', משתעלה תוקד. וכתב רחמנא 'זאת', דמשמע מיעוטא, כלומר זאת אם עלתה לא תרד, אבל אחרת אע"פ שעלתה תרד. וכתיב 'היא' דמשמע מיעוטא, וכתיב 'העולה' דמשמע העולה עולה כשרה, ולא פסולה והני תלתא מיעוטי ממעטי הני תלתא פסולי". וכן רבינו בחיי ויקרא ו, ב עמד על זה, וכתב: "קרבן זה של עולה הוא הנכבד שבכל הקרבנות כולן, וכן מוכיח הלשון שאמר 'היא העולה', הוסיף לומר 'היא העולה' למעלת הקרבן וחשיבותו. וכן יחזקאל י, כ 'היא החיה אשר ראיתי'". והכלי יקר ויקרא ו, ב כתב: "'היא העולה' מיותר לגמרי, והסכימו המפרשים לומר שבא להודיע שכל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה, ועל זה אמר 'זאת תורת העולה', העוסק בתורת העולה, 'היא העולה', זהו טוב כמו הקרבת העולה עצמה". ולהלן לאחר ציונים 1195, 1214, 1307 יישב שאלה זו.

19 דמסייע ליה לרבי יוחנן - דאמר דמודה ר"ש ביוצא דופן דקדשים:

20 זאת תורת העולה היא העולה - ומהאי קרא נפקא לן בזבחים דף כז: פסולין שאם עלו לא ירדו דכתיב על מוקדה משתעלה תוקד וכתב רחמנא זאת דמשמע מיעוטא כלומר זאת אם עלתה לא תרד אבל אחרת אע"פ שעלתה תרד וכתיב היא דמשמע מיעוטא וכתיב העולה דמשמע העולה עולה כשרה ולא פסולה. והני תלתא מיעוטי ממעטי הני תלתא פסולי:

« רש"י על נדה מ׳ ע״א:י״ח רש"י על נדה מ׳ ע״ב:ב׳ »