רש"י על נדה ל״ח ב:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נדה ל״ח ע״ב:א׳ רש"י על נדה ל״ח ע״ב:ד׳ »

1 נדה פתח ↗

אָמַר מָר זוּטְרָא: אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר יוֹלֶדֶת לְתִשְׁעָה אֵינָהּ יוֹלֶדֶת לִמְקוּטָּעִים, יוֹלֶדֶת לְשִׁבְעָה יוֹלֶדֶת לִמְקוּטָּעִים, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיְהִי לִתְקוּפוֹת הַיָּמִים וַתַּהַר חַנָּה וַתֵּלֶד בֵּן״, מִיעוּט ״תְּקוּפוֹת״ — שְׁנַיִם, מִיעוּט ״יָמִים״ — שְׁנַיִם.

2 פרדס יוסף פתח ↗

ולא יכלה עוד הצפינו, רש"י שמנו לה מיום שהחזירה והיא ילדה לו"ח, עי' מהרש"א סוטה י"ב. שהק' דבגמ' משמע דמעיקרא מיעברא ג"ח, ועי' מהרש"א כאן ובהגהות, ובס' זרע יעקב תי' דרש"י אית לי' תנא דמסייע ליה ת"י בהעלותך והבאתי לעיל ב' א' דאלדד ומידד בני דאליצפן היו דילדה לי' יוכבד בזמן שגירשה עמרם ונשאת לי' מקודם דילדה את משה, נמצא דעכצ"ל דלששה חדשים ילדה וסובר רש"י כוותי':עוד ראיתי בס' היובל להנ"ל דקצ"ב לפ"מ דכותבין בגט לירח ולא לחודש משום דכ' גרש ירחים וכאן כ' ירחים ומוכח שהוא אחר הגירושין, ובספר ארץ החיים על תהלים קמ"ח אי' על הא בפ' תצא כ"א י"ד ביפ"ת ושלחת אחז"ל הכתוב מבשרו שסופו לגרשה דמנ"ל הא, וי"ל דבכתובה כותבין בכך וכך ימים לחדש פלוני ובגט כותבין לירח פלוני, דכ' כי יקח איש אשה חדשה דברים כ"ד ה', הרי דבקידושין שייך ל' חודש, ובגט כ' גרש ירחים דברים ל"ג י"ד, ועי' ב"ש אה"ע קכ"ו ס"ק ז', וכאן כתוב ובכתה ירח ימים בלשון שכתוב בגט ילפי' מזה שסופה לגרשה, וע"ע בארץ חמדה וגן רוה תצא:ובשו"ת השיב משה אה"ע סימן ס' כ' הא דבג"ח ניכר הולד דוקא בנשואה אבל בזונה שמסתרת ניאופה בודאי אינו ניכר כ"כ מהר לבריות והבאתיו בפ' וישב רפ"ח: וע"ע בתולדות קע"ו:, ובשו"ת בית שלמה אה"ע ס"י הביא דעת השואל בריב"ש תמ"ו דאף דיולדות לז' יולדות למקוטעין עכ"פ בעי שיכנסו ב' ימים בחודש הז' כיון דילפי' מחנה ש"א א' כ' וכי היכי דתקופת שתים דוקא ה"ה ימים שנים דוקא, ויליף מרש"י נדה ל"ח: וריב"ש השיג עליו דא"י שיכנס רק יום א' ע"ש, ובאמת מלשון רש"י נדה ד"ה לתקופת ויבמות ל"ו. ד"ה בשלמא משמע כהשואל וכ"מ בתוס' ר"ה י"א. ד"ה אלא, ותמהני שברש"י שמות כ' אף דיולדות לו"ח ויום אחד וסותר עצמו ועי' רד"ק שם, והעתיק ג"כ הגר"י פיק בנדה ל"ח. ותהר חנה שהרתה כבר כשבא משילה ידעה אלקנה בעלה והרתה כמ"ש ויזכרה ה' לתקופת הימים זה שהשלים ימי הריונה וילדה בן, ויש ווי"ן מורין לשעבר וכו', ועי' בפני"פ שהביא דמהיכן מוכח דאף ביום א' יולדות למקוטעין ע"ש, וכתב שם דלפי' רד"ק נסתר יסוד בנינו, ובהגהות מבהמ"ח הביא מס' ישרש יעקב יבמות ל"ו שהק' על רד"ק מסוטה י"ב והעלה כפנ"י וריב"ש דסגי בו"ח ויום אחד, ואני תמה למה לא העיר מתוס' יבמות ל"ז. ד"ה רוב דבתחלה כ' בפירוש דתוכל לילד לו"ח ויום אחד ובאמצע כתב וז"ל ול"ח שמא תלד משני לסוף ו"ח וב' ימים או ג' ומזה נראה כהשואל ובתחלה מאי קסבר ובסוף מאי קסבר וצ"ע:ובס' קהלת יצחק כתוב שהדרש שמנו מיום שהחזירה הוציאו חז"ל מהלשון ותצפנהו ולא ותטמנהו דשייך על דברים רוחניים כמ"ש בלבי צפנתי אמרתך, תהליס קי"ט י"א, צפנת בלבבך איוב י' י"ג, וטמון רק בדברים גשמיים ויטמון אותם יעקב בראשית ל"ה ד', טמונים בארץ יהושע ז' כ"א, וילכו ויטמנו מ"ב ז' ח', והול"ל ותטמנהו שלשת ירחים, ומדכ' ותצפנהו הכוונה על דבר רוחני אשר המצריים מנו לה מיום שהחזירה, ועי' בג"ר ודברי חנוך:ובבעה"ט מסורה ול"י עוד הצפינו, ובוישלח ל"ו ז' ולא יכלה ארץ מגוריהם לשאת אותם, אי' בחגיגה ט': יאה עניותא לישראל, וזה בפרהסיא כלפי חוץ אבל הון ועושר בביתו ולא יראה החוצה, והרוצה להעשיר יצפין ב"ב כ"ה: יטמין אוצרותיו, וז"פ המסורה אם ל"י עוד הצפינו אז ולא יכלה ארץ מגוריהם לשאת אותם, כי העמים ילטשו עין על ממונם, ועי' בספר מגלת ספר רות א' כ' דז"פ בהגש"פ שלחן ערוך צפון ברך כי שלחן מורה על העושר כרש"י תרומה כ"ה כ"ד אם תערוך לפני שלחן צפון אז יהי' ברך, ועמ"ש בוישלח רל"ד: ולעיל א' א':

3 לתקופות הימים - כתיב:

4 מיעוט ימים שנים - דכל מקום שנאמר ימים ולא נאמר כמה תפוס המועט בידך ולא המרובה שאם אתה אומר ימים שלשה או ארבעה אני אומר עשרה או ק' כך שנו חכמים סוכה דף ה: כל ששמועו מרובה ושמועו מועטת תפסת מרובה לא תפסת תפסת מועט תפסת. הלכך כאן שנאמר ימים מכיון שנכנסו שני ימים בחדש שביעי ילדה:

« רש"י על נדה ל״ח ע״ב:א׳ רש"י על נדה ל״ח ע״ב:ד׳ »