רש"י על נדה ל״ה א:ג׳

3 לעולם אימא לך בזב גרידא - דאי במצורע לא איצטריך קרא לרבויי דאפילו ראשונה מטמא משום מעיין:

4 ודקאמרת כו' שעיר המשתלח יוכיח שגורם טומאה - למשלחו כדכתיב ויקרא ט״ז:כ״ו והמשלח את השעיר וגו' והוא עצמו טהור שאין בהמה מטמאה מחיים: