רש"י על נדה כ״ו א:ט״ז

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נדה כ״ו ע״א:ט״ו רש"י על נדה כ״ו ע״א:י״ז »

1 נדה פתח ↗

אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא: דָּרֵישׁ שֵׁילָא אִישׁ כְּפַר תְּמַרְתָּא — תְּלָת מַתְנְיָתָא, וְתַרְתֵּי שְׁמַעְתָּתָא, שִׁיעוּרָא טֶפַח. תַּרְתֵּי? חֲדָא הִיא! אָמַר אַבָּיֵי: אֵימָא — אָמַר רַבִּי חִיָּיא: אֵזוֹב טֶפַח.

2 רש״ש פתח ↗

רש"י ד"ה אמר אביי. ור"ח תנא כו'. כאן לא נצרך לומר דתנא הוא. דתני ר"ח פי' דשנה ברייתא ואשכחן טובא לשון זה באמוראי בתראי אלא האמת נקיט דהכי איתא בב"מ ה וע"ש בתוס':

2 גליון הש"ס על בבא מציעא פתח ↗

תוס' ד"ה רבי חייא וכו' אר"ח א"ש. עיין נדה דף כו ע"א ברש"י ד"ה אמר אביי:

16 חדא היא - דליכא שמעתתא אלא האי דשדרה דאמר ר' יוחנן:

17 אמר אביי - לא תימא תני ר' חייא אזוב טפח דמשמע מתני' היא אלא אימא אמר רבי חייא ומנפשיה קאמרה ורבי חייא תנא ואמורא הוא והיכא דאמר מנפשיה בלשון מימרא הויא שמעתא:

2 מעדני יום טוב על ברכות פתח ↗

ירושלמי ר' יהושע בן לוי אומר כו'. וגרס תו תני ר"ח אפי' בה"ב בתוך ביתו וכתבו תהר"י דנראה למורי הרב נר"ו שהלכה כריב"ל משום דהוה בתראי טפי ע"כ וזה נראה גם דעת רבינו הואיל והשמיטו וקשיא לי דהא דהלכה כבתראי מאביי ורבא ואילך ולא קודם לכן וע"ק דריב"ל אמר לישנא דאמורא ותני רבי חייא לישנא דתנא שהוא תנא ואמורא כדכתב רש"י פ' המפלת נדה דף כ"ו על ר"ח עצמו וגם ריב"ל הוא תנא ואמורא בפ' כל היד נדה דף י"ח וע"ל סימן כ' ופליגא דר' חייא:

« רש"י על נדה כ״ו ע״א:ט״ו רש"י על נדה כ״ו ע״א:י״ז »