רש"י על נדה י״ג א:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נדה י״ג ע״א:ו׳ רש"י על נדה י״ג ע״א:ח׳ »

1 נדה פתח ↗

וְהֵיכָא אִיתְּמַר דְּאַבָּיֵי? אַהָא דִּתְנַן: הָיָה אוֹכֵל בִּתְרוּמָה, וְהִרְגִּישׁ שֶׁנִּזְדַּעְזְעוּ אֵיבָרָיו — אוֹחֵז בְּאַמָּתוֹ, וּבוֹלֵעַ אֶת הַתְּרוּמָה.

2 נדה פתח ↗

כׇּל הַנָּשִׁים מְטַמְּאוֹת בַּבַּיִת הַחִיצוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״דָּם יִהְיֶה זוֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ״, אֲבָל הַזָּב וּבַעַל קֶרִי אֵינָן מְטַמְּאִין, עַד שֶׁתֵּצֵא טוּמְאָתָן לַחוּץ.

7 שנזדעזעו אבריו - שנעקר זרע מגופו:

8 אוחז באמה - שלא יצא הזרע עד שיבלע את התרומה שבפיו דתנן לקמן בפ' יוצא דופן נדה דף מ. הזב ובעל קרי אין מטמאין עד שתצא טומאתן לחוץ:

« רש"י על נדה י״ג ע״א:ו׳ רש"י על נדה י״ג ע״א:ח׳ »