מפרשים:
1 ר"ש הא דאמרן - דקאמר אתה ארי בן שועל:
2 בני בתירה - במס' פסחים שהיו נשיאים ובשביל שראו להלל שהיה גדול בתורה ועלה אצלן מבבל עזבו נשיאותן ומינוהו נשיא עליהן:
3 דחזו להלל דעדיף מינייהו - והלכות שהיו נשאלות מהן בבית המדרש נעלמות מהן ובושין בדבר:
4 חביבין יסורין - שראה שהועילו יסורין של ר"א שלא שלטה בו רימה:
5 בצמירתא - אבן שבמקום קטנים:
6 צפירנא - חולי שבתוך הפה ושמו מישג"א:
7 אהורייריה - שומר סוסין:
8 כיסתא - מספוא:
9 עבר קליה - דרבי:
10 לקלייהו - דחיותא:
11 תליא לרישיה בכנפי דרבי - החביא את ראשו תחת כנפי כסותו:
12 אמרי - ברקיעא:
13 כנשא ביתא - מכבדת הבית:
14 שדיין בני כרכושתא - היו מוטלין שם בני חולדה:
15 ואפי' הכי - דלא אתא מיטרא בהנהו שני:
16 כי הוו עקרי פוגלא - צנון:
17 ממשרא - מן הערוגה:
18 הוה קיימא בירא מליא מיא - היתה הגומא עומדת מליאה מים:
19 שוכרתו בשמונה - מחמת יופיו:
20 אסמכיה ברבי - שיהו קורין אותו רבי כדי שיתקנא וישים אל לבו על ת"ת:
21 ואשלמיה - מסרו לרבי שמעון ללמדו תורה:
22 כל יומא הוה אמר - אותו הבן:
23 לקרייתי אנא אזיל - לעירי אני חפץ לילך:
24 מומי עזובה דא - בשבועה הנחתי זאת ולא אשאל עוד לילך:
25 ולוקח נפשות - המלמדו תורה קונהו לבן:
26 צער מערה - שנתחבאו שם ר' שמעון בן יוחי ור' אלעזר בנו י"ג שנה במס' שבת דף לג::
27 שמקפח את בניו - שהיה רגיל לאמר אקפח את בני כשנשבע:
28 ורבי למה ליה כולי האי - לחזור על בני אחרים לשאול אם יש לו בן:
29 אם תשוב - ישראל למוטב בתוכחתך ואשיבך אלי ולפני תעמוד הקב"ה אמר לי שאעמוד ואתקיים לפניו אם אוכל להשיבכם:
30 יקר מזולל - ת"ח מע"ה:
31 מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם - הקב"ה אמר כך אני ערב מעתה שלא ימוש עד עולם:
32 ארבעין תעניתא - שלא תפסוק תורה מזרעו:
33 גמרא דבבלאי - גמרא שלנו:
34 דלא ניטרדיה - כשעלה לארץ ישראל ללמוד מפי ר' יוחנן ואמוראין שבארץ ישראל לא היו בני מחלוקת ונוחין זה לזה כשמן כדאמרי' בסנהדרין דף כד. ומיישבין את הטעמים בלא קושיות ופירוקין:
35 קטין חריך שקי - דאיניש גוצא הוה:
36 דבר זה - על מה אבדה הארץ:
37 אמרו חכמים - מי האיש החכם:
38 אמרו הנביאים - אשר דבר פי ה' אליו:
39 שלא ברכו בתורה תחילה - כשהיו עוסקין בתורה לא היו מברכין לפניה קרא יתירא דאשר נתתי לפניהם קא דרש ברכת אשר נתן לנו תורת אמת שהיא לפניה של דברי תורה וכיון דלא מברכי גליא דעתייהו שאינה מתנה חשובה להם:
40 תודע - מודיע לכל ומתפאר בכתרה:
41 בן עם הארץ - היינו בקרב כסילים משפחת כסילים:
42 איסתירא בלגינא - סלע אחד בלגינא:
43 קיש קיש קריא - מתקשקש ומשמיע קול ואם היה מלא סלעים לא היה משמיע קול:
44 מציין מערתא דרבנן - שלא יכשלו כהנים לעבור עליהן ולהאהיל שלא תארע תקלה על ידי צדיקים:
45 איעלמא מיניה - לא יכול למצוא מקומה:
46 ריבצת - לאחרים לשון מ"ק דף ו: המרביץ שדהו משקה:
47 רבי חנינא - בר' חמא:
48 שדינא כיתנא - זורע אני זרעוני פשתן:
49 שדינא - משליך:
50 וגדילנא נישבי - וקולע אני ממנו רשתות ומכמורות:
51 וציידנא טבי - ואני צד צביים:
52 ואריכנא מגילתא - ומתקן אני מעורותיהן קלפים:
53 וסליקנא למתא - למקום שאין מלמדי תינוקות:
54 לחמשה ינוקי - לכל אחד ספרו:
55 ומתנינא - על פה שיתא סדרי משנה לשיתא ינוקי:
56 אקרו אהדדי - לימדו זה את זה מקראות:
57 ואתנו אהדדי - לימדו זה את זה סדרו:
58 לא תהא כזאת בישראל - לא תאמר זאת בישראל:
59 אמש נראה לי - בחלום:
60 תקוע - ויושב בישיבה של מעלה:
61 ור' יוחנן אצל ר' חייא לא - אמרתי אני וכי אין ר' יוחנן ראוי לישב אצל ר' חייא:
62 ובעורין - תרגום דלפידין:
63 דמצפרא הוו שפירין עיניה - בבקר ראיתי את עיניו יפות ולערב ראיתיו דומות כאילו נשרפו באור:
64 אמרי ליה - אמרתי לו:
65 דאמרי - אמרתי לאליהו:
66 גוהרקא - קתדרא:
67 בוטיטי - ניצוצות אישטנצילוי"ש בלע"ז:
68 מתני' דמר קמתנינא - תוספתא של אדוני שסידרה לששה סדרים אני שונה תמיד דר' חייא סדרה לתוספתא כדאמרי' בעלמא רבי לא שנאה ר' חייא מנא ליה ואמרי' כל מתניתא דלא מיתנייא בי רבי חייא ורבי אושעיא לא תותבו מינה בבי מדרשא:
69 תקפי ברחמי - מרבין בתפלה:
70 ומייתי למשיח בלא זמניה - לכך אין ניתן לי רשות להעמידן יחד:
71 יש דוגמתן - שתהא תפלתן נשמעת:
72 פולסי - חבטת מלקות:
73 שמואל ירחינאה - הוא שמואל בר אבא חבירו של רב ועל שהיה בקי בסוד העיבור כדאמרי' במס' ר"ה דף כ: אמר שמואל יכילנא לתקוני כולה גלותא קרי ליה ירחינאה:
74 אימלי לך סמא - בתוך העין:
75 אשטר לך משטר - אמשח לך ע"ג העין משטר מטפח מוליו"ר בלע"ז כדאמרי' גבי כותח הבבלי חומץ האדומי בפסחים דף מד. משטר קשטר מטבל פתו:
76 גובתא - קנה חלול:
77 תותי בי סדיא - תחת מראשותיו ובוקע כח חוזק הסם והולך דרך עצם גולגלתו ומוחו עד עיניו:
78 הוה מצטער רבי למיסמכיה - טרח ומתעסק לסומכו לפי שחכם בקי היה כל כך:
79 ולא הוה מסתייעא מילתא - שהיתה השעה נטרפת או לא היו החכמים נאספים: