רש"י על בבא מציעא ל״א

1 אסרטיא - דרך כבושה לרבים:

2 ששוטפין ובאין - לשדה חבירו:

3 אמר רבא לכל אבידת כו' - מילתא באפיה נפשיה היא דאמרה רבא בבי מדרשא:

4 מאי למימרא - ותיפוק ליה משום עומרין שישנן בכלל אבידה דדמו לפרטא דשה ושלמה ולמה לי לכל לרבוינהו:

5 רועה בדרך - איכא תרתי למעליותא חדא דרועה ועוד דאפילו רצה לא מסתקבא רצה בין הכרמים איכא תרתי לגריעותא חדא דרצה ועוד דכרמים מסקבי לה רצה בדרך איכא חדא לגריעותא דרצה ומתקלקלת בריצתה אי נמי תלך למרחקים רועה בין הכרמים חדא לגריעותא דזימנין דמסתקבא:

6 והא באבידת גופה כו' - מפרש ואזיל לה:

7 באבידת קרקע - וחייב להוציאה משום הפסד כרמים:

8 לגינתו ולחורבתו מנין - דהויא השבה ופטור:

9 דעת בעלים - לומר לו שמור פרתך שהחזרתיה לגינתך שמצאתיה אובדת:

10 הכל צריך דעת בעלים - גנב גזלן וד' שומרים שהשיבו צריכין להודיעו ואם לא הודיעו ומתה או נגנבה חייבים באחריותן דכיון דידע שאבדה ולא ידע שהושבה לא נזהר בה ולא מאכילה:

11 שלח - לגבי שלוח הקן:

12 תרתי זמני - ואנן תנן שלחה וחזרה שלחה וחזרה אפילו ארבע וה' פעמים חייב:

13 לדבר הרשות - שאין צריך לצפור אלא לאוכלה:

14 לדבר מצוה מנין - היה צריך לטהר בו את המצורע מנין שאסור באם על הבנים ת"ל תשלח:

15 עזב תעזוב - פריקה:

16 הקם תקים - טעינה:

17 חסרון כיס - שהבהמה מתקלקלת:

18 משום דבשכר - שנותנין לו שכר דאיכא למ"ד לקמן בבא מציעא דף לב. טעינה בשכר פריקה בחנם:

19 לא מסיימי קראי - הי משמע טעינה והי משמע פריקה ואי כתב חדא הוה אמינא לפריקה אתא אבל טעינה לא כתב רחמנא אידך לטעינה:

20 למה לי למכתב אבידה - השבת אבידה לכתוב או הא או הא וליגמר מניה דהא כולהו אזהרות ממון ישראל הוא:

21 צערא דמרה - הוא העומד שם ואין יכול לטעון לבדו וכן לפרוק:

22 דליתא למרה בהדה - שיטרח בהשבתה:

23 דאיתיה למרה - דכתיב עמו אימא יחזור אחר בני אדם וישכור:

24 שאם אי אתה יכול להמיתו במיתה הכתובה בו - והיינו סייף כגון שהיה בספינה ובורח ואתה יכול לזרוק בו חץ או לטובעו:

25 הכה תכה - בעיר הנדחת:

26 אין לי אלא שמשכנו ברשות ב"ד - דצעק עליו בדין ושלחו שלוחם לתפוס מטלטליו דקרא דהשבת העבוט עליה כתיב דכתיב לעיל מיניה בחוץ תעמוד והאיש ואמרינן לקמן בפ' המקבל בבא מציעא דף קיג. בשליח ב"ד הכתוב מדבר:

27 שלא ברשות ב"ד מנין - דצריך השבה:

28 סתם חבלה ע"פ ב"ד היא דלא שכיח דחציף איניש ליכנס בבית וליטול מטלטלי שלא ברשות:

29 חד לכסות יום וחד לכסות לילה - בפ' המקבל לקמן בבא מציעא קיד: מפרש לקרא הכי:

30 מתנה מועטת מנין - אם אי אפשר לך ליתן מתנה מרובה:

31 אין לי אלא שנתברך הבית בגללו - דהכי כתיב קרא אשר ברכך ה' אלהיך תתן לו:

32 דרבי אלעזר בן עזריה בקדושין דף יז::

33 שאין לו - ממה שיתפרנס:

34 ואינו רוצה להתפרנס - משלך במתנה ואמר רחמנא העבט דרך הלואה:

35 יש לו ואינו רוצה להתפרנס - משלו אלא משלך מנין שאתה חייב להעביטו וליפרע ממנו אחר מיתה ת"ל תעביטנו והכי מפרש בכתובות פרק מציאת האשה כתובות דף סז::

36 מאי כפועל בטל - והלא אינו בטל שהרי טורח בהשבתה ומתניתין תני נותנין לו כשיעור שירצה פועל ליטול להתרפות ממלאכה ולישב בטל:

37 כפועל בטל של אותה מלאכה דבטל מינה - כמה אדם רוצה ליטול ולפחות משכרו ליבטל ממלאכה זו כבדה שהוא עוסק בה ולעסוק במלאכה קלה כזו הכל לפי כובד המלאכה וריבוי שכר יש מלאכ' שטורחה קל ושכרה רב או חילוף:

38 פלג - בסחורה ולא היו מעות אלא דבר הצריך שומא: