רש"י על בבא מציעא ק״ג

1 שכיר בזמנו נשבע ונוטל - אם ביום שיצא ממלאכתו תבעו נשבע שלא קיבל ונוטל שזה אחד מן הנשבעים ונוטלין האמורים במסכת שבועות דף מד: שתקנו לו חכמים דשקלוה לשבועה מבעל הבית ושדיוה אשכיר משום דבעל הבית טרוד בפועליו וכסבור שנתן לזה כשנתן לחבירו:

2 אבל - בעלמא אפי' ביום זמנו נאמן לומר פרעתיך כבר ובשבועת היסת שהטילו חכמים על מי שאינו מודה במקצת:

3 וכתב ליה - משכיר לשוכר שטרא שהשכירה לו לעשר שנים ולא נכתב בשטר זמן ולאחר זמן בא לפני ב"ד ואמר כבר דרת בה חמש שנים וזה אמר לא דרתי אלא שלש:

4 מהימן - בעל הבית דקרקע בחזקת בעליה עומדת על כל דבר דבר ספק הבא לפנינו:

5 תברא - שובר:

6 דלא תחזק בה - דלא תימא לקוחה היא בידי. ולא שתוכל לתבוע עשר שנים לעולם:

7 שואל אדם בטובו לעולם - אם ראה אדם כלי לחבירו ואמר השאילני בטובו וא"ל הן שאול לו לעולם כל זמן שהוא ראוי למלאכה דהאי בטובו משמע לן כל זמן שהוא טובו אפילו מחזירו חוזר ונוטלו כשיצטרך:

8 והוא דקני מיניה - דבעלים אבל לא קני מכי אהדריה כלתה קנייה דמשיכה ראשונה:

9 ומהדר ליה קתיה - וכשיפחות שלא יהא ראוי יחזיר לו שבריו דהא לאו במתנה יהביה אלא שאלה הואי ובטובו הוא והאי לאו טוב הוא:

10 פרדיסא - סתמא:

11 רפיק ביה - חד פרדיסא:

12 כל דבעי - אפילו גדול כאנטוכיא:

13 ואי א"ל פרדיסי - רפיק ביה כל פרדיסי דאית ליה ולא אמרינן תרי פרדיסי הוא דקאמר ליה דאפי' טובא נמי משמע:

14 אושלן - השאילני:

15 גרגותא - באר מים חיים להשקות שדות:

16 לא בני לה - אם בא לבנותו ולומר עוד שאול לי לעולם זה מעכב עליו ואומר לא השאלתיך אלא אותו ולא כשנעשה אחר:

17 בני לה - והרי היא שאולה לו עד שישקה כל שדותיו:

18 בי גרגותא - אמר לו בלשון הזה השאילני בי גרגותא השאילני מקום לחפור בו באר קאמר ליה:

19 וכרי ואזיל כמה גרגותי בארעיה - אם לא ימצא כאן יחפור במקום אחר עד דמתרמי ליה מקום הראוי:

20 וצריך למיקני מיניה - מעיקרא ואי לא קנה מיניה דיבורא בעלמא א"ל ומצי למהדר ביה:

21 מתני' חייב להעמיד לו בית - בימי שכירותו:

22 לא יעשנו קטן - השוכר מעכב עליו אי אפשי בבית גדול ואי אפשי בבית קטן:

23 גמ' ואי דאמר ליה בית זה - אני משכיר לך:

24 אזדא ליה - הלך לו מזלו גרם ואמאי חייב להעמיד לו בית: וליטעמיך ל"ג:

25 מהו דתימא מאי כזה דקאי אגודא דנהרא - שהוא חשוב ואגודא דנהרא הוא דמתני בהדיה שדרך בני אדם מקפידין בכך אבל ארכו ורחבו לא אתני בהדיה:

26 קמ"ל - דאכולה מילתא אתני:

27 מתני' המקבל - או באריסות למחצה ולשליש ולרביע או בחכירות בכך וכך. כורים לשנה:

28 לחרוש אחריו - אחר הקצירה או העקירה כדי להפוך שרשים של עשבים רעים שבו וימותו ולא יחזרו ויצמחו לכשתזרע:

29 בזמורות - הקצוצין מן הגפנים:

30 בקנים - מפרש בגמ' קנים המעמידים את הגפנים שקורין פושי"ל:

31 ושניהם מספקין את הקנים - החדשים בכל שנה שאין על האריס אלא לעבוד ולשמור אבל שאר דברים על שניהן וסיפא דמתניתין ליתא אלא בקבלנות דאי בחכרנות לא שייכא חלוקה:

32 גמ' ושניהן מעכבין - לשנות מן המנהג:

33 האי אמר - בעל הקרקע אי אפשי שתעקור דבעינא דתיתבן ארעאי שישארו בה מן הקשין ויהא לה לזבל לזריעתה לשנה הבאה:

34 והאי אמר - אם בעל הבית אמר עקור מצי האי למימר ליה לא מצינא מיטרח שהקצירה נוחה מן העקירה:

35 דתינקר - שתהא נקיה שאינה צריכה לזבל:

36 בעינא תיבנא - אני צריך תבן לבהמותי ואי אפשי שתשאר בקרקע:

37 שניהן מעכבין זה על זה למה לי - כיון דתנן בתרוייהו אינו רשאי מכלל דזימנין דניחא ליה למר בהכי ולמר בהכי וזימנין איפכא:

38 משום דשניהם מעכבין - כלומר מפני ששניהן יש להם טענה לכאן ולכאן:

39 ואזיל איהו ונכיש - בעוד שהתבואה מחוברת ותלש ממנה עשבים רעים אלא שלאחר מכאן חזרו וגדלו בהן קצת מהן:

40 דלא כריבנא ליה - שלא אחרוש עוד אחריה שהניכוש במקום חרישה שלאחר הקצירה היא למנוע עשבים הרעים:

41 שנהגו להשכיר אילנות - עם שדה לבן שיטול האריס חלקו בפירות האילן אע"פ שאינו טורח בהן שאינן צריכין לעבודה:

42 משכירין - כלומר מסתמא הן מושכרין:

43 יהבי בתילתא - נותנין קרקעות לאריסין ע"מ שיטלו הן חלק שלישי ואריס שני חלקים:

44 ואזל איהו ויהיב בריבעא - שלא יטול הוא אלא רביע והאריס שלשה חלקים:

45 דבצרי לך - שאני נוטל פחות משאר בעלי בתים:

46 מקבלי בריבעתא - ע"מ ליתן לבעל הקרקע רביע בתבואה:

47 בוכרא וטפתא וארכבתא וקני דחיזרא דבעל הבית - סביבות השדה עושין חריץ ונותנין העפר על המיצר להגביה סביבותיו ולאחר זמן כשנידש חוזר הוא ומוסיף עליו עפר שנית וכן שלישית ראשון קרי בוכרא והשני טפתא לשון ריבוי דמטפי לה והשלישי קרי ארכבתא:

48 קני דחיזרא - קנים שנועצים בארץ לארוג בו קוצים או נסרים סביבות השדה:

49 דבעל הבית - עליו יציאה זאת לעשות:

50 חיזרא גופיה - הקוצים שאורגין בו סביב הקנים דאריסא:

51 עיקר בלמא - עיקר שמירה שאי אפשר בלא היא:

52 נטירותא יתירתא דאריסא - עליו להוציא שאינו עושה אלא להקל מעליו שלא יצטרך לטרוח כלל בשמירתה:

53 מרא - פושיי"ר בלע"ז:

54 וזבילא - פאל"א:

55 ודוולא - דלי להשקות שדה:

56 וזרנוקא - נוד למלאות במקום שנוהגין לדלות בנודות:

57 אריסא עביד בי יאורי - עליו לעשות חריצין משפת הנהר עד סוף השדה חריצין הרבה שכשדולין המים מן הנהר שופכין בחריצין והחריצין מוליכין עד סוף השדה והיא שותה מאיליה:

58 מוחלקין - שניטלה קליפתן מחשוף הלבן שעליהן:

59 שניהם מספקין למה לי - פשיטא כיון דתנא דלשניהן הן וחולקין בהן ממילא שמעינן דשניהן מספקין את החדשים דאי לא יהיב מעיקרא אמאי פליג בישנים:

60 מתני' בית השלחין - קרקע יבישה דלא דייה במי הגשמים וממעיין שבה משקה אותה:

61 או בית האילן - ובשביל האילן ההוא חביבה על האריס שנוטל . חלק בפירות בלא טורח:

62 מן חכורו - אם קיבלה ממנו בחכירות בכך וכך כורין לשנה דמעיקרא לא גלי דעתיה דמשום מעיין או אילן טפי לה בחכירותה:

63 חכור לי בית השלחין זו - גלי דעתיה דבשביל שהוא בית השלחין טפי לה וחכרה ממנו:

64 גמ' נהרא רבה - שהכל משקין ממנו:

65 נימא ליה מכת מדינה היא - ותנן לקמן בפירקין בבא מציעא דף קה: המקבל שדה מחבירו ואכלה חגב או שנשדפה אם מכת מדינה היא מנכה מן החכירות:

66 נהרא זוטא - אמת המים שהמשיכו מן הנהר הגדול אצל הבקעה להשקות ממנה: