רש"י על בבא מציעא י״ב

1 גבי מתנה דזכות הוא לו זכין לו לאדם שלא בפניו - ושלא מדעתו דאנן סהדי דניחא ליה שתהא שלוחו הלכך כי ליתיה בצד חצרו דליכא לדמויי לידה דאינה סמוכה לה תיפוק לה זכייתה משליחותה כי היכי דשלוחו זוכה לו שלא בפניו חצרו נמי זוכה לו שלא בפניו ומיהו גבי מציאה כי ליתיה גבה דלא נפקא זכייתה משום יד ליכא לרבויי משליחות דגבי שליחות איכא דעת השולח או דעת שליח אבל חצר ליכא לא דעת שולח ולא דעת שליח הלכך בעינן דעת אחרת מקנה אותו:

2 זרק ארנקי - והפקירו לכל הקודם:

3 שאין סופו לנוח - בתוך האויר:

4 כמונח דמי - וקנאו בעל הבית הראשון או לאו כמונח דמי להכי בעי אויר שאין סופו לנוח בתוך הבית כמונח דמי דאילו אויר שהיה סופו לנוח בתוך הבית פשיטא לן דאפילו קדם איש אחר וקלטה בתוך האויר לא קנה דמשנכנס לאויר קנאו בעל הבית דתנן במסכת גיטין דף עט. היתה עומדת בראש הגג וזרק לה גט כיון שנכנס לאויר הגג הרי זו מגורשת הוא למעלה והיא למטה כיון שיצא מרשות הגג נמחק או נשרף הרי זו מגורשת:

5 ואינו מגיען - אלמא מתגלגלים ויוצאין הן ואין סופן לנוח וקאמר דקנה ליה שדהו:

6 מתני' מציאת בנו ובתו הקטנים כו' - בנו קטן בגמרא מפרש מ"ט בתו הקטנה בכתובות דף מו: ילפינן לה מקראי דקטנה ואף נערה כל שבח נעוריה לאביה:

7 מציאת עבדו ושפחתו הכנענים שלו - שהרי גופו קנוי לו עולמית כדכתיב ויקרא כה והתנחלתם וכו':

8 מציאת אשתו - רבנן תקינו ליה משום איבה:

9 מציאת עבדו ושפחתו העברים - בגמ' פריך לא יהא אלא פועל דאמרינן לעיל בבא מציעא דף י. מציאתו לבעל הבית:

10 גמ' מפני מה אמרו מציאת קטן לאביו - בשלמא בתו ואשתו טעמא מפרש להו במקומן בכתובות אלא בנו טעמא מאי:

11 מריצה אצל אביו - הלכך כשמגביה לצורך אביו הגביהה:

12 ילקט בנו אחריו - מותר לבנו של פועל אם עני הוא ללקוט אחר אביו לקט הנושר אבל אם קבל הפועל את השדה למחצה לשליש ולרביע עשיר הוא והרי הוא כבעל הבית בשדה זה ולא ילקט בנו אחריו לפי שלקט בנו לאביו:

13 בין כך ובין כך כו' - דאם האב עשיר הבן עני וזוכה לעצמו:

14 טעמא דתנא דידן קאמר - מפני מה אמרו מציאת קטן לאביו:

15 וליה לא ס"ל - דמציאת קטן לאביו:

16 מדבריהם - מפני דרכי שלום:

17 ונפקא מינה - מדר' יוסי הא אתא לאשמועינן דהחמירו חכמים בתקנתן כגזל גמור להוציאו בדיינין וכיון דמדאורייתא לית ליה זכייה נמצא אביו גוזל את העניים:

18 אלא אמר אביי - רבי יוסי נמי כתנא דידן ס"ל דקטן לית ליה זכייה וגבי לקט היינו טעם דכיון דיש לו לפועל זה בנים ואשה עניים עצמן מייאשי מלקט שלה לפיכך עשאוה כשדה שהלכו בו הנמושות דתנן פיאה פ"ח מ"א מאימתי כל אדם מותרין בלקט משילכו בו הנמושות לקוטי בתר לקוטי דמההיא שעתא מסחו עניים דעתייהו מיניה והכא נמי מסחו דעתייהו כו':

19 עשו את שאינו זוכה כזוכה - אע"פ שאין לקטן זכייה במקום אחר כאן עשאוהו כזוכה:

20 מאי טעמא עניים גופייהו ניחא להו - בהאי תקנתא דכי אגרו להו לדידהו כו':

21 ופליגא - דשמואל דפירש טעמא דמתניתין משום דלית ליה זכייה:

22 אדר' חייא בר אבא - דאמר אף גדול שיש לו זכייה אם סמוך הוא על שולחן אביו מציאתו לאביו משום איבה אבל אינו סמוך על שולחן אביו אפילו הוא קטן מציאתו שלו:

23 לא יהא אלא פועל - לא יהא עבדו אלא שכיר בעלמא תנינא דמציאתו לבעל הבית בזמן שלא פירש לו לאיזו מלאכה שכרו ועבד זה כשקנאו רבו לסתם מלאכה קנאו:

24 שאין רבו רוצה לשנותו - הלכך לא ניחא ליה שיגביה לו מציאה דמציאה מעולה בדמיה משכר ביטול מלאכתו לא שכיחא הלכך אי אתרמי ואשכח שלו הוא וישלם לרבו שכר ביטולו:

25 עם מלאכתו - שלא ביטל כלום הלכך לעצמו:

26 רב פפא אמר - הא דתניא פועל מציאתו לבעל הבית:

27 ששכרו ללקט מציאות - הרבה:

28 והיכי דמי - דאתרמי:

29 דאקפי אגמא בכוורי - שצף הנהר חוץ לגדותיו וצפו הדגים שם וכשיבשו המים היוצאים נמצאו שם דגים הרבה. דאקפי תרגום של הציף כדמתרגמינן ויצף הברזל וקפא ברזלא מלכים ב ו׳:ו׳:

30 מאי בעיא גביה - הא תניא יוצאה בסימנין:

31 דאבוה הויא - מציאתה דהא קטנה היא:

32 ואי דליתיה לאב - מאי בעיא גבי האדון תיפוק מיניה במיתת האב:

33 מקל וחומר - בפרק קמא דקדושין דף טז. מה סימנין שאין מוציאין מרשות האב מוציאין מרשות האדון כדילפינן ויצאה חנם אלו ימי בגרות אין כסף אלו ימי נערות מיתת האב שמוציאה מרשות האב שאינו מוריש לבניו מה שזכתה לו תורה בבתו שיהא מעשה ידיה לאחין כדילפינן כתובות דף מג. והתנחלתם אותם לבניכם ולא בנותיכם לבניכם אינו דין שמוציאה מרשות האדון:

34 ולאו איתותב רבי שמעון בן לקיש - בקדושין שם:

35 לאפוקי דרבה - לאפוקי שאינו של רבה אלא של אביה וקרי ליה שלהן משום דאב מינה קזכי:

36 במגורשת ואינה מגורשת - כגון זרק לה גיטה ספק קרוב לה ספק קרוב לו ברה"ר:

37 חייב במזונותיה - ומשום הכי אצטריך לאשמועינן דמציאתה שלה דטעמא מאי אמור רבנן מציאת האשה כו':

38 מתני' אחריות נכסים - שעבוד קרקעות שיגבה מהן:

39 יחזיר ולא יחזיר - טעמא בגמ' מפרש:

40 גמ' כשחייב מודה - שהלוה מודה שהשטר אינו פרוע:

41 אמאי לא יחזיר - אם לטרוף לקוחות בא בדין הוא טורפן:

42 ממשעבדי - ממקרקעי שמכר אחר כן:

43 הני ריעי - הואיל ונפל אתרע דיש לומר אם היה כשר היה נזהר בו: