רש"י על בבא מציעא כ״ה א:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא כ״ה ×¢×´×:י״ב רש"י על בבא מציעא כ״ה ×¢×´×:י״ד »

1 בבא מציעא פתח ↗

וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ שֶׁל מֶלֶךְ אֶחָד נָמֵי מַכְרֵיז. מַאי מַכְרֵיז? מִנְיָן. מַאי אִירְיָא תְּלָתָא? אֲפִילּוּ תְּרֵין נָמֵי. אָמַר רָבִינָא: טִבְעָא מַכְרֵיז.

2 רשימות שיעורים פתח ↗

רש"י ד"ה ופרכינן וז"ל כך וכך מטבעות מצאתי וזה בא ונתן סימן זו ע"ג זו מצאתם עכ"ל. עיין בתוס' ד"ה והוא וז"ל אי מנין הוי סימן במה שעשויין כמגדלין ידעינן דדרך הינוח הוה וכו' עכ"ל. ועיין בר"ן מובא בשיטמ"ק וז"ל וס"ל דהכי מכריז משום דכל שמוצא יכול לקרב הדבר כדי שיבין האובד ובלבד שישאר לאובד סימן עושין כן הלכך ודאי הכא מנין מכריז שהרי נשאר לאובד סימן לומר כמגדלין היו או זה ע"ג זה היו למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה וכו' עכ"ל. ומבואר מדברי הר"ן יסוד גדול בהל' השבת אבידה אליבא דרש"י דהמוצא חייב לקרב את הדבר לאובד ולהקל עליו בנתינת הסימן. ולפיכך באבידה שיש בה שני סימנים כגון מנין ומגדל המוצא מכריז את המנין כדי להקל על האובד, והאובד נותן את הסימן השני של המגדל. דהסימן דמנין הוא סימן יותר מובהק מהסימן דמגדל, וכדי להקל בהשבה המוצא מכריז את הסימן הכי קשה לדעת - דהיינו המנין, והאובד נותן הסימן הקל ביותר - שהיו מונחים בצורת מגדל. ונראה דהתוס' פליגי ע"ז וס"ל דאדרבה על המוצא להחמיר על האובד שלא להחזיר לו האבדה כ"כ בקלות ולכן אינו מכריז שום סימן בכלל ועל האובד לבא ולתת א' משני הסימנים מעצמו בלי שהמוצא יגלה לו שום סימן בהכרזתו.

3 בבא מציעא פתח ↗

13 אפי' של מלך אחד מכריז - הואיל ומטבעות הוו זו ע"ג זו יש כאן סימן דלא אתרמי דנפול הכי:

14 ופרכינן מאי מכריז מנין - כך וכך מטבעות מצאתי וזה בא ונתן סימן זו ע"ג זו מצאתם:

15 טבעא מכריז - מטבעות מצאתי הלכך תרי לאו סימנא הוא דמיעוט מטבעות ב':

« רש"י על בבא מציעא כ״ה ×¢×´×:י״ב רש"י על בבא מציעא כ״ה ×¢×´×:י״ד »