רש"ש על חולין ס״ד

1 עוּבְּרֵי דָּגִים.

2 וְתַנְיָא גַּבֵּי בֵיצִים: אֵלּוּ הֵן סִימָנֵי בֵיצִים – כָּל שֶׁכּוֹדֶרֶת וַעֲגוּלְגּוֹלֶת, רֹאשָׁהּ אֶחָד כַּד וְרֹאשָׁהּ אֶחָד חַד – טְהוֹרָה, שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ כַּדִּין אוֹ שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ חַדִּין – טְמֵאִין. חֶלְבּוֹן מִבַּחוּץ וְחֶלְמוֹן מִבִּפְנִים – טְהוֹרָה, חֶלְמוֹן מִבַּחוּץ וְחֶלְבּוֹן מִבְּפָנִים – טְמֵאָה, חֶלְמוֹן וְחֶלְבּוֹן מְעוֹרָבִין זֶה בָּזֶה – בְּיָדוּעַ שֶׁהִיא בֵּיצַת הַשֶּׁרֶץ.

3 לָא צְרִיכָא, דַּחֲתוּכוֹת. וְלִיבְדּוֹק בְּחֶלְמוֹן וְחֶלְבּוֹן? בִּטְרוּפוֹת בִּקְעָרָה.

4 וּכְהַאי גַּוְונָא מִי זָבְנִינַן מִינַּיְיהוּ? וְהָא תַּנְיָא: אֵין מוֹכְרִין בֵּיצַת טְרֵפָה לְגוֹי, אֶלָּא אִם כֵּן טְרוּפָה בִּקְעָרָה; לְפִיכָךְ אֵין לוֹקְחִין מֵהֶם בֵּיצִים טְרוּפוֹת בִּקְעָרָה.

5 אֶלָּא אָמַר רַבִּי זֵירָא: סִימָנִין לָאו דְּאוֹרָיְיתָא, דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, הָא דְּאָמַר רַב אַסִּי: שְׁמֹנָה סְפֵיקוֹת הֵן – לִיבְדּוֹק בְּבֵיצִים דִּידְהוּ! אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ: סִימָנִין לָאו דְּאוֹרָיְיתָא.

6 אֶלָּא לְמַאי הִלְכְתָא קָתָנֵי לַהּ? הָכִי קָאָמַר: שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ כַּדִּין, אוֹ שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ חַדִּין, אוֹ חֶלְמוֹן מִבַּחוּץ וְחֶלְבּוֹן מִבִּפְנִים – וַדַּאי טְמֵאָה. רֵישֵׁיהּ חַד חַד, רֵישֵׁיהּ חַד כַּד, וְחֶלְבּוֹן מִבַּחוּץ וְחֶלְמוֹן מִבִּפְנִים, וְאָמַר לָךְ שֶׁל עוֹף פְּלוֹנִי וְטָהוֹר הוּא – סְמוֹךְ עֲלֵיהּ. בִּסְתָמָא – לָא תִּסְמוֹךְ עֲלֵיהּ, דְּאִיכָּא דְּעוֹרְבָא דְּדָמֵי לִדְיוֹנָה.

7 אָמַר מָר: חֶלְבּוֹן וְחֶלְמוֹן מְעוֹרָבִין זֶה בָּזֶה – בְּיָדוּעַ שֶׁהִיא בֵּיצַת הַשֶּׁרֶץ. לְמַאי הִלְכְתָא? אָמַר רַב עוּקְבָא בַּר חָמָא: לוֹמַר שֶׁאִם רִיקְּמָה וְנִיקְּבָה בְּכַעֲדָשָׁה – מְטַמֵּא.

8 מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא: וְדִלְמָא דְּנָחָשׁ הִיא? אֶלָּא אָמַר רָבָא: שֶׁאִם רִיקְּמָה וְאָכְלָה – לוֹקֶה עָלֶיהָ מִשּׁוּם ״שֶׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ״.

9 אִי הָכִי, מַאי אִירְיָא דִּטְמֵאָה? אֲפִילּוּ דִּטְהוֹרָה נָמֵי! דְּתַנְיָא: ״כׇּל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ״ –

10 לְרַבּוֹת אֶפְרוֹחִים שֶׁלֹּא נִפְתְּחוּ עֵינֵיהֶם! מִדְּרַבָּנַן, וּקְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא.

11 תָּנוּ רַבָּנַן: גִּיעוּלֵי בֵּיצִים מוּתָּרוֹת, בֵּיצִים מוּזָרוֹת – נֶפֶשׁ יָפָה תֹּאכְלֵם, נִמְצָא עָלֶיהָ קוֹרֶט דָּם – זוֹרֵק אֶת הַדָּם וְאוֹכֵל אֶת הַשְּׁאָר.

12 אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: וְהוּא שֶׁנִּמְצָא עַל קֶשֶׁר שֶׁלָּהּ. תָּנֵי דּוֹסְתַּאי אֲבוּהּ דְּרַבִּי אַפְטוֹרִיקִי: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁנִּמְצָא עַל חֶלְבּוֹן שֶׁלָּהּ, אֲבָל נִמְצָא עַל חֶלְמוֹן שֶׁלָּהּ – אֲפִילּוּ בֵּיצָה אֲסוּרָה. מַאי טַעְמָא? דִּשְׁדָא תִּכְלָא בְּכוּלַּהּ. אֲמַר לֵיהּ רַב גְּבִיהָה מִבֵּי כְתִיל לְרַב אָשֵׁי: אִיפְּכָא תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּאַבָּיֵי, וְאַבָּיֵי הוּא דְּתָרְצַהּ נִיהֲלֵיהּ הָכִי.

13 אָמַר חִזְקִיָּה: מִנַּיִן לְבֵיצַת טְמֵאָה שֶׁהִיא אֲסוּרָה מִן הַתּוֹרָה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאֶת בַּת הַיַּעֲנָה״, וְכִי בַּת יֵשׁ לָהּ לַיַּעֲנָה? אֶלָּא אֵיזוֹ – זוֹ בֵּיצָה טְמֵאָה. וְדִלְמָא הַיְינוּ שְׁמַיְיהוּ? לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דִּכְתִיב: ״בַּת עַמִּי לְאַכְזָר כַּיְעֵנִים בַּמִּדְבָּר״.

14 וְלָא? וְהָא כְּתִיב: ״אֶעֱשֶׂה מִסְפֵּד כַּתַּנִּים וְאֵבֶל כִּבְנוֹת יַעֲנָה״? כְּיַעֲנָה זוֹ שֶׁמִּתְאַבֶּלֶת עַל בָּנֶיהָ. וְהָא כְּתִיב: ״וְשָׁכְנוּ שָׁם בְּנוֹת יַעֲנָה״? כְּיַעֲנָה זוֹ שֶׁשּׁוֹכֶנֶת עִם בָּנֶיהָ.

15 וְהָכְתִיב: ״תְּכַבְּדֵנִי חַיַּת הַשָּׂדֶה תַּנִּים וּבְנוֹת יַעֲנָה״, וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ בֵּיצָה, בֵּיצָה בַּת מֵימַר שִׁירָה הִיא? אֶלָּא, כְּתִיב ״הַיַּעֲנָה״, וּכְתִיב ״בַּת הַיַּעֲנָה״.

16 וְשָׁאנֵי הָכָא, דְּפָסֵק סָפְרָא לִשְׁתֵּי תֵּיבוֹת, וּמִדְּפָסֵיק לְהוּ סָפְרָא