רש"ש על חולין נ״א

1 תד"ה המוציא. כדי לקיים המכר והקדושין כו'. כצ"ל:

2 תד"ה דגר. ולא הלך כו'. ל"י אמאי לא הציגו דבריהם בהקודם על מימרא דר"ה וכמו שהוא בהר"ן גם מש"כ ולא הלך וכ"כ הר"ן. משמע דמ"מ עמידה בעי רק דלא בעי' בדיקה. ולקמן גבי בית הרחם כתב הרא"ש אע"ג דאינו יכול לעמוד וצ"ע לדינא. וקושיא הראשונה י"ל משום דר"ה נוכל לומר דס"ל כר"ח בר אשי לקמן דהלכה צריכה בדיקה וכן ס"ל לר"ל בזבחים. אבל רבינא ור"א הם מפוסקי הלכות שבגמרא:

3 גמרא דעביד ביזרי כיון דאיכא ביה קטרי חיישינן. פרש"י בזה אינו מובן. ולע"ד נל"פ דקטרי היינו הקשרים שבקני השבולת ובינקותן הם רכים. אבל כאשר כבר גדלו הזרעונים והם נקראים ביזרי כמו ביזרא דכיתנא ע"ז לח ב אז נתקשו הקשרים ולכן חיישינן:

4 רש"י ד"ה כגון שהפריס עג"ק. ננער לעמוד כו'. קשה דהא עמדה צריכה בדיקה ובכזה מיבעי' לרי"ר בביצה לד אם מותר לשחוט ביו"ט. ולקמן עה ב ד"ה הפריס. פי' עמד כו' כיון שהלך כו'. וכ"ה לשון הר"ן שם:

5 רש"י ד"ה ל"ל בה. דאפי' מלמעלה למטה ש"ד. עי' בב"י סי' נ"ח: