רש"ש על בכורות ה׳

1 גמרא א"ק לי יהיו בהווייתן יהו. נראה דהכוונה על קרא דבמדבר ג יג ודלא כפירוש הביאור שם: ונראה עוד דבמצרים בפ' קדש דכתיב הוא משמעותו ג"כ בהווייתו יהא כדדרשינן בזבחים ה ב:

2 רש"י ד"ה ואלפים. מדלא כתב ע"א ככר ושלשים וששה מנים. כצ"ל:

3 תד"ה מנ"ל. פי' כו'. מתוך מקום אחר מלבד כו'. כצ"ל:

4 תד"ה ומנה. וא"ת מ"מ למנינהו במנין. כצ"ל בחד יו"ד:

5 תד"ה עשרים. וכוון לחלקו בענין זה. כצ"ל:

6 בא"ד ומשקל א' כו'. של חול ומשקל אחד רביע מנה של קדש אחר כו'. כצ"ל:

7 תד"ה תשעים. ולובים וכושים במצעדיו. כצ"ל:

8 גמרא וריה"ג א"כ לכתוב קרא אך בכור שור כשב כו'. לולי דברי התוספות ה"נ למחוק תיבת בכור דדרשה דריב"ח משתמעה שפיר גם זולתו עיין פרש"י לעיל בד"ה אך בכור שור:

9 רש"י ד"ה ששור וכשב. יש מהן לאשים כו'. שור בנסכים. אינו מדוייק דנסכים לשיתין אזלי. ואולי משום דלפעמים נכלל גם הסלת והשמן בשם נסכים כמש"כ התוי"ט בשם הרמב"ם ברפ"ה דשקלים. אך רש"י בעצמו לא כתב כן לעיל:

10 תד"ה ת"ל אך. דמייתי עלה דתנן. דרב יהודה כו'. כצ"ל:

11 תד"ה והא. וא"ת נהי כו'. פרה שילדה מין חמור דלמא כו'. כצ"ל:

12 בא"ד וי"ל דמסתבר דלגמרי ילפינן מהדדי קדושת הגוף מקדושת דמים. כצ"ל: