רש"ש על בכורות כ״א

מהדורה: דפוס וילנא ראם

מפרשים:
1 רש"י ד"ה ור"ש ל"ל דזעירי. כלומר יום כו' או עשרה ימים בתוך שנה שנולדו כו'. ר"ל דעדיין יום או עש"י לגמר שנתן:
2 רש"י ד"ה ת"ק אית ליה דזעירי. דבנות היכי מ"ל דילדו בתוך שנתה כגון כו'. כצ"ל:
3 רש"י ד"ה לימא כו'. א"ח ויולדת כו'. דס"ד כצ"ל דמטנפת נמי כו' ובעי למיפשט כו' אי כת"ק כו'. תימה היאך ס"ד לומר כן ולמיפשט דלא כרבי יהושע הא ר"י עצמו אמר אילו בוולד בלבד כו' היה כדבריך כו'. הרי להדיא דאחר וולד מודה דא"ח ויולדת בתוך שנתה:
4 רש"י בסה"ע ורש"ס מח"ז נכנס לדיר להתעשר. כצ"ל:
5 תד"ה לימא. אלא כלומר בתוך שנתה יום כו'. כצ"ל:
6 תד"ה ת"ק. דתמורה אע"פ כו' פעמים שי"ב חדשי עיבורה כו'. כצ"ל:
7 בא"ד ע"ב הא כתיב כו'. תמלאנה וידעת עת לדתנה. כצ"ל:
8 רש"י ד"ה לילף מקדשים. כדאמרינן בת"כ ומיום השמיני כו'. מנין אף להקדיש ת"ל לקרבן. לכאורה דרשה זו סותרת לגמרא דילן חולין פא הא כיצד לילה לקדושה יום להרצאה:
9 רש"י ד"ה שכן גואל. לא תפדה קדש הם את דמם כו'. כצ"ל:
10 רש"י ד"ה ארבעים יום. דהמפלת יום ארבעים צריכה כו'. הלשון אינו מכוון לפי מאי דאיתא בנדה ספ"ג במשנה ובכריתות פ"א מ"ה ולקמן מז ב במשנה עשו"ש:
11 תד"ה אכילה בסופו. ובסוף חלק כו' יצאו בכור כו' דתנן כו'. עיין לקמן ר"פ כל פהמ"ק מה שהעיר הגרי"פ בדבריהם. ולפלא שלא העיר במוקדם: