רש"ש על בכורות ב׳

1 גמרא ת"ש רי"א כו' מעלין אותו בשויו כו'. כצ"ל וכן ברש"י ד"ה מדרבי יהודה:

2 רש"י ד"ה אימא ליקנסיה. לפדות העובר מן העובד כוכבים. ר"ל כמו שהוא בידי העובד כוכבים. דודאי יכול לפדותו אף שאינו ברשותו דלא גרע מפודה פ"ח של חבירו דפדיונו פדוי לקמן יא וע"ש בתוספות. ומש"כ וליתנו לכהן ר"ל הפדיון:

3 רש"י ד"ה והנותן לו בקבלה. הואיל וחציין לעובד כוכבים דפטור מה"ב. כצ"ל:

4 תד"ה אבל. דעתיד להוולד כו'. כצ"ל:

5 תד"ה ונותן. ואי איירי בפטר חמור כו'. אבל ברייתא זו שנויה בתוספתא ברפ"ב גבי פרה:

6 גמרא בסה"ע ת"ש רי"א המקבל כו' מעלין אותו בשויו כו'. כצ"ל:

7 שם וחכ"א כ"ז שיד כו'. ל"י מדוע הוסיף כאן לאתויי הא דחכמים יותר מלעיל:

8 רש"י ד"ה אלמא טעמא. ולר"י מותר. קשה דהא ר"י א"ל לכשתלד בסיומא דברייתא אלמא דאם היתה יולדת היה מודה. וראיתי בתוספתא פ"ב דמסכת עבודת כוכבים דליתא שמה להאי סיומא דא"ל לכשתלד. ואפשר דרש"י מפרש דזה הוא הוספת הגמרא לפרושי טעמא דר"י: