רש"ש על בכורות י״ד

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על בכורות י״ג ע״ב רש"ש על בכורות ט״ו ע״ב »

1 רש"י פתח ↗

ואם מתו - קודם פדיונן יפדו להאכילן לכלבים דאין קדושתן חמורה ותו קמ"ל דגרעי משאר קדשים שאין נפדין אלא חיין שיוכלו לעמוד בפני הכהן בשעת הערכתן דכתיב ויקרא כז והעמיד הכהן את הבהמה וגו' והדר והעריך אותה הכהן וגו':

2 בכורות פתח ↗

דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִנַּיִן לַזּוֹבֵחַ בְּהֵמָה בַּעֲלַת מוּם בְּבָמַת יָחִיד בִּשְׁעַת הֶיתֵּר הַבָּמוֹת, שֶׁהוּא בְּלֹא תַעֲשֶׂה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תִזְבַּח לַה׳ אֱלֹהֶיךָ שׁוֹר וָשֶׂה״, אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְבָמָה גְּדוֹלָה, דִּכְתִיב: ״עַוֶּרֶת אוֹ שָׁבוּר וְגוֹ׳״, תְּנֵהוּ עִנְיָן לְבָמַת יָחִיד.

1 רש"י ד"ה ואם מתו. דכתיב והעמיד את הבהמה וגו'. כצ"ל:

2 גמרא דאר"א מנין לזובח כו'. שנאמר לא תזבח וגו'. עמש"כ בשלהי זבחים:

« רש"ש על בכורות י״ג ע״ב רש"ש על בכורות ט״ו ע״ב »