רש"ש על בכורות ד׳ ב

1 גמרא בהמה אחת תחת בהמות הרבה. ר"ל מחמת ששינה הכתוב כדמסיק לכן קרי ביה בהמתם פתח חטף חולם:

2 רש"י ברה"ע. שיפטרו בכורי כהנים ולוים. כצ"ל:

3 תד"ה ופודה. ואחת לא בכרה וילדו זו"נ מפריש טלה והוא לעצמו. כצ"ל:

4 תד"ה לא קדשו בכורות במדבר. כצ"ל. ותיבת נמי למחוק:

5 תד"ה אלא. למסקנא זו לא נאמרה כו'. ולע"ד י"ל דגם למסקנא לר"ל דאמר קדשו ופסקו היינו בין הקידוש שהיה במצרים ובין הקידוש שהיה במדבר בשנה השנית בחדש השני וזה ג"כ דלא כמשמעות פרש"י והשתא אתיא הני תיובתא אף לפי המסקנא. ומאי דאמר לעיל מכאן ואילך לא היינו משום דבמדבר פטרן בהמת הלוים כדמשמע מפרכת רבא לעיל: