רש"ש על בבא קמא ט״ו ב

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על בבא קמא ט״ו ע״א רש"ש על בבא קמא ט״ז ע״א »

1 תוספות פתח ↗

ואי תפס לא מפקינן מיניה - אור"ת דוקא אי תפס המזיק עצמו כגון כלב או השונרא קאמר דלא מפקינן דבמזיק הקילו חכמים שיוכל להחזיק בו אם לקחו בשעת ההיזק אבל מידי אחרינא לא דאי בכל דבר שיתפוס לא מפקינן יבא לידי תקלה דהיום או למחר יגזול כל אשר לו ולא נוציא ממנו דאין אנו דנין דיני קנסות וזה יפסיד יותר ממה שהזיק והא דאמר בכיצד הרגל לקמן בבא קמא דף יט: ההוא חמרא דאכל נהמא ופלסיה לסלא וחייביה רב יהודה אנהמא נזק שלם ואסלא חצי נזק מיירי בתפס או היה דוחקו ע"י שמתא דקבעיה זימנא לא"י:

1 תד"ה ואי תפס דבמזיק הקילו חכמים כו'. לקמן בפ"ב על הא דפלסי' לסלא שמביאים התוס' בסה"ד כ' הנ"י בשם הרמ"ה טעם אחר נכון על הא דדוקא בתפס את המזיק:

« רש"ש על בבא קמא ט״ו ע״א רש"ש על בבא קמא ט״ז ע״א »