חידושי הלכות על עירובין צ״ט

1 בד"ה הוא סבר מדסיפא כו' משום דאיכא דמהפכי דר"מ לדר' יוסי כו' עכ"ל דהיינו ר"מ מטהר ור' יוסי מטמא כמ"ש התום' לקמן ובכל נוסחאות פי' המשניות שלפנינו דמס' כלים פ"ח גרסי' ר"מ מטמא ר"י מטהר ר' יוסי אומר היפך כו' וגי' זו א"א להולמה לכל הגירסאות דהא לדברי המקשה ר' יהודה אומר היפך קתני ולדברי המתרץ מוחלפת השיטה ע"כ ר' יהודה לאו מטהר דא"כ מכ"ש תקשי ר' יהודה אדר' יהודה ממתניתין דהכא דאפי' בלא היפך בה חשיב ליה משקה אלא דלפי גירסת הספרים דגרסי ר"מ מטהר כמ"ש התוס' לקמן הוה גרסי' בהמקשה הכא ר' יוסי מטמא ור' יהודה אומר היפך כו' ומסיק מוחלפת השיטה ר' יהודה מטמא ור' יוסי אומר היפך כו' ולפי גירסת הספרים ר"מ מטמא ור' יוסי מטהר ור' יהודה אומר היפך כו' ולדברי המתרץ מוחלפת השיטה גרסי' ר' יהודה מטמא ור' יוסי מטהר ור"מ אומר היפך כו'. ודע דבפ"ח דכלים פסק הרמב"ם בפי' המשנה כמ"ד דבעי היפך ברוק וכאן בפי' המשנה שכתב ומאמר ר"י כי מי שנתלש רוקו מפיו שאסרו לו להלוך ארבע אמות בתנאי שיהפכנו בפיו ואין הלכה כר' יהודה עכ"ל שיעור דבריו כך הוא כי מאמר ר' יהודה מי שנתלש רוקו שאסור כו' אינו להלכה אלא בתנאי שיהפכנו בפיו ואין הלכה כר"י דסבר הכא דלא בעי היפך וכן תפרש דברי הרע"ב בפירושו וק"ל:

2 בד"ה היה אוכל כו' ליטמא ולטמא אוכלין בכל שהוא משקין טימאו ומטמאו כו' כצ"ל:

3 גמ' רישא רבנן וסיפא ר"מ אמר רב יוסף כו' ולפרש"י ניחא אע"ג דלעיל מסיק רישא רבנן וסיפא ר"מ ואין נראה לו דחוק היינו משום דמשניות רחוקים הן אבל הכא פריך רישא רבנן וסיפא ר"מ דנראה לו דחוק לומר כן במשניות הסמוכות כ"כ אבל לפי' התוס' לעיל דסיפא ר"מ היינו ההיא דלא ישתין ורישא רבנן ההיא דעומד אדם ואין נראה לו דחוק וסמוכות הן ממש וא"כ מאי פריך רישא רבנן וסיפא ר"מ ברחוקות יותר מהן ועוד דניחא לן למימר דסיפא דהכא ר"מ מדנימא סיפא דהכא רבנן דאם כן תקשי טפי רישא רבנן ומציעתא ר"מ וסיפא רבנן ויש ליישב דסיפא דלעיל ר"מ היא לא ישתין ולא ירוק אינו סותר רישא דעומד אדם דאתיא כרבנן אבל הכא מקשה רישא רבנן ההיא דעומד אדם וסיפא ר"מ ההיא דלא יעמוד כו' דהנך משניות סתרי אהדדי ודו"ק:

4 בפרש"י בד"ה ומן הצנור מ"מ כו' וליכא למימר לבוד וכיון דלמטה מי' הוא וליכא איסורא כו' ומש"ה נקט למתני' גבי מזחילה למטה מי' כו' עכ"ל כצ"ל:

5 בא"ד ומש"ה נקט במתני' גבי מזחילה למטה מי' משום דבעי למתני ומן הצנור מ"מ ואי למעלה כו' עכ"ל ולא ניחא להו למימר דמשום מזחילה גופה נקט למטה מי' דאפי' למטה מי' אסור לצרף דהא צירוף של מזחילה אינו מוזכר מפורש במתני' אלא מכח דיוקא משא"כ צירוף של צנור מפורש דהיינו שאמר מ"מ שותה וק"ל:

6 בד"ה וקולט מן כו' מגגו של חבירו אבל לא יצרף עכ"ל ואחר כך מה"ד ובמתני' נמי שמעתי כו' כצ"ל והענין מגומגם על מה קאי דקאמר ובמתני' נמי שמעתי כו' ונראה דקאי אהאי פיסקא דמתני' ומן הצינור מ"מ כו' שלא היה כתוב בגמרות שלהם בלשון פיסקא אלא כאילו הוא סיפא דברייתא דלעיל מינה וכן נמצא באלפסי וא"כ הוא שהוא לשון הברייתא ע"כ דהאי מ"מ אינו משמעות לשון צירוף דהל"ל ומן הצנור מצרף כדקאמר ברישא דברייתא לשון צירוף וע"ז קאמר דבמתני' נמי שמעתי דלשון מ"מ אינו לשון צירוף אלא גרסינן ומ"מ בוי"ו ואקולט נמי קאי דבכל מקום שהוא שרי לקלוט וכן תפרשהו בברייתא ולאו לשון צירוף הוא ואהא הקשה רש"י דמצאתי בתוספתא צירוף מותר בצנור כו' וסיום דבריו ומתני' היא ואלמטה מי' קאי כו' ר"ל שהוא פיסקא דמתני' וקאי אלמטה מי' דקתני במתני' ולאו סיפא דברייתא הוא דלהוי קאי אלמעלה מי' וכיון דקאי אמתני' שפיר איכא לפרושי מכל מקום לשון צירוף דשרי למטה מעשרה אצנור ודו"ק:

7 בא"ד הא לאו הכי מצרפין ואין דרך התלמוד לומר תנא אתירוץ אמוראים כו' עכ"ל ר"ל אתירוצא דרב נחמן דמחלק ואסר צירוף פחות מג' סמוך לגג ובין ג' סמוך לגג מיהו לפי נוסחאות הישנות בסיפא דברייתא דקתני ומגביה ידו למטה מג' סמוך לגג ויצרף דהשתא שפיר קאי תנא אהך סיפא דברייתא ואפשר דמשום זה מחקו אותו מן הספר וא"כ ע"כ דלא הוה קאי תנא אלא אדיוקא דרב נחמן ומ"מ קשה דאכתי נימא דקאי תנא אדיוקא דברייתא כמו אדיוקא דרב נחמן ודו"ק:

8 תוס' בד"ה לא יעמוד כו' לא יעמוד על גגו ויצרף מגג חבירו כו' עכ"ל ודקתני בברייתא למעלה מי' טפחים לרבותא דאפ"ה שרי לקלוט אבל במתני' דקתני נמי צנור דשרי אפי' לצרף הוצרך למתני למטה מי' טפחים אבל למעלה מי' אסור לצרף אפי' בצנור כפרש"י במתני' וק"ל:

9 בא"ד והא דאמר כו' אמר שמואל לא יעמוד כו' והיינו להביאם לבית כדפי' כו' עכ"ל דהא שמואל פסק לעיל כר"ש דבין עירבו ובין לא עירבו רשות אחת הן וק"ל: