חידושי הלכות על עירובין כ״ג

1 בד"ה ל"ש דרבים ול"ש דיחיד יכול להיות דהוי כר"י ב"ב והא דנקט כו' עכ"ל ר"ל דודאי אמלתיה דר"י גופיה לא נשמע למעט באר היחיד אלא דאי לא אמר הלכה כר"י ב"ב יכול להיות לפרש דר"י ב"ב נמי לא ממעט באר היחיד אלא בור הרבים לחוד אורחא דמלתא למתני מענין שממעט דהיינו בור הרבים דומיא שכתבו התוספות לעיל אלא דה"ק קמ"ל הלכה כר"י ב"ב דלא אצטריך הלכתא למעט בור הרבים דכבר שמעינן ליה מדקאמר לא הותרה פסי ביראות אלא לבאר מים חיים אלא ע"כ דאצטריך הלכתא למעט אף באר היחיד ור"י ב"ב נמי ממעט ליה ודו"ק:

2 בד"ה ובלבד כו' והא נמי אין לומר דביתר מע' נמי סגי כו' דאם כן במאי פליג ר"ע כו' עכ"ל דליכא למימר דפליג ר"ע עליה ביתר מע' וס"ל דלא סגי בשומירה דהא לא הוזכר בדברי ר"ע יתר מע' כלל ולא בא אלא להקל כדקאמר דאפילו אין בה אחת מכל אלו כו' ולפ"ז דאין לנו לומר דפליג ר"ע עליה ביתר מע' שלא הוזכר בדבריו כלל נראה לומר לפי פי' התוס' שכתבו לר"י ב"ב דבפחות מע' צריך שומירה וביתר לא סגי בשומירה פליג ר' עקיבא עליה חדא בפחות מע' לר"ע לא צריך שומירה ומצינן למימר דפליג עליה נמי בדבר מועט דלר"י ב"ב דאיירי ביה הוה בכלל פחות מע' ובעי שומירה ולר"ע דלא איירי ביה הוה בכלל יתר מע' ולא סגי בשומירה דביתר לא פליג ומצינן למימר נמי דלא פליגי בדבר מועט דלר"ע נמי דלא איירי ביה בעי שומירה וכן לפי האין לומר שכתבו התוס' דבע' מצומצם דוקא צריך שומירה ובפחות א"צ כלום כו' פליג ר"ע עליה חדא בע' מצומצם לר"ע לא צריך שומירה ומצינן למימר דפליג עליה נמי בדבר מועט דלר"י ב"ב דאיירי ביה הוה בכלל ע' מצומצם ובעי שומירה ולר"ע דלא איירי ביה הוה בכלל יותר מע' ולא סגי בשומירה דביתר לא פליגי ומצינן למימר דלא פליגי ביה דלר"ע נמי דלא איירי ביה בעי שומירה אבל לפי הפי' דביתר מע' סגי בשומירה ובפחות לא צריך שומירה לא פליג ר"ע כלל דבפחות נמי סבר דא"צ שומירה וביתר הא לא פליג עליה וסגי בשומירה ובדבר מועט נמי לר"י ב"ב דאיירי ביה הוה בכלל יתר ובעי שומירה ולר"ע נמי דלא איירי בי' הוה בכלל יתר ובעי שומירה כן נראה לפרש דבריהם ודו"ק:

3 בא"ד דמש"ה אצטריך ר"ע לחזור ולשנות ובלבד שיהא בה ע' אמה כו' עכ"ל ליכא לאקשויי לפרש"י דלא פריך מאי בינייהו אלישנא אלא מאי בינייהו לענין דינא אימא קושטא הוא דהוצרך לשנות ובלבד שיהא בה כו' משום דקאי אר"י ב"ב דאיירי ביתר מע' ואצטריך ליה לר"ע לשנות ובלבד שיהא בה כו' דלא נימא דשרי אפילו ביתר מע' כקושיית התוס' לקמן לפי' ר"ח לפום זה הפי' דא"ל די"ל דאי לאו דתני והוצרך לשנות ובלבד שיהא בה כו' לאשמועינן דלא איירי בדבר מועט א"כ מהיכא משמע מיניה דפליג ולא איירי בדבר מועט ועוד דהא לא קאי אר"י ב"ב אלא את"ק דאמרו לו ועוד נראה דבר פשוט דלפי' רש"י לא מסתפק להו בהאי פירושא לומר בדברי ר"י ב"ב דפחות מע' א"צ שומירה וביתר סגי בשומירה דא"כ אדפריך ר"ע היינו ת"ק דאמרו לו לפרוך ר"י ב"ב היינו ת"ק דאמרו לו ולפרוך נמי ר"ע היינו ר"י ב"ב וא"כ כיון דר"י ב"ב ע"כ בפחות מע' איירי דבעי שומירה לפרש"י לא הוה איצטריך ליה לרע"ק לשנות ובלבד כו' דלא נימא דשרי ביתר מע' כיון דר"י ב"ב לא איירי רק בפחות מע' אלא דהוצרך לשנות ובלבד כו' משום דבר מועט דלא איירי ביה אלא לפר"ח מסתפקא להו בהאי פירושא ומפרש"י נראה להם ראייה להביא לפר"ח ודו"ק:

4 בא"ד א"כ היכי קאמר ר"י אפילו אין בה אלא בור כו' ור"י גופיה קאמר לעיל גבי פסין כו' עכ"ל דליכא למימר בפסין דליכא מחיצות גמורות החמיר ר"י דא"כ מאי קאמרי לו מדיר וסהר אלא דר"י החמיר משום דלא מקרי מוקף לדירה ואע"ג דאית ביה בור וא"כ ע"כ הא דקאמר נמי הכא אפילו אין בה אלא בור כו' היינו דוקא עד בית סאתים ולא ביותר מבית סאתים דלא מקרי בור מוקף לדירה ובגליון לקמן בד"ה לא אמרן כתבו לסתור דברי התוספות דהכא דיש לחלק בבור לר"י בין מחיצות גמורות לפסין וראייתו מהא דאמר לעיל זו מחיצה ואלו פסין ועיין לקמן שכתבנו ליישב דברי התוס' דהכא ודו"ק:

5 בד"ה אילימא משום דתני חדא לחומרא פי' דשייך נמי למתני ועוד כו' והיכא דהוו תרוייהו מענין א' כו' עכ"ל ר"ל דשוין הן דכך לי תרוייהו לחומרא וכך לי תרוייהו מענין א' דבתרוייהו לחומרא בדר"י ב"ב תני ועוד ובדר"י נמי אי לאו דאפסקוה במלתא אחריתא הוה תני ועוד כמו בסוכה ובפ"ב דמגילה אע"ג דלא הוו תרוייהו לחומרא כיון דהוו תרוייהו מענין א' תני בהו ועוד והתוספות בפ"ב דמגילה כתבו ליישב התם דהוו תרוייהו נמי לחומרא ע"ש:

6 בד"ה הכא במלתא כו' וי"ל דהתם הוו תרי קולי כו' דכח דהיתירא עדיף עכ"ל ר"ל ולא דמיא לדהכא אע"ג דהוו תרי חומרא וכיון דאפסקוה במלתא אחריתי לא תני ועוד דכח דאיסורא לא עדיף ליה ולשון התוספות בפרק המביא מגומגם בזה ע"ש:

7 בד"ה ר"ע היינו כו' ועוד דלמא בעי בור ושיח כו' עכ"ל ר"ל דבהא נמי מסתמא לא פליגי אר' יהודה ולא תקשי להו דלמא בעי שומירה דא"כ היינו דר"י ב"ב וק"ל:

8 בא"ד מה הוצרך ר"ע תו לשנות ובלבד שיהא בה כו' עכ"ל דאיכא בינייהו לענין דינא ודאי דלא קמבעיא דהא לר"י ב"ב בפחות מע' בעי שומירה ולר"ע לא בעי כמ"ש התוספות לעיל אלא דקמבעיא ליה היינו ת"ק אלישנא דובלבד שיהא בה כו' דקאמר ר"ע דאמאי הוצרך לשנות דהיינו לישנא דת"ק דהיינו ר' יהודה ב"ב וק"ל:

9 בד"ה לר"ש כיון כו' נראה דמכ"ש פריך לגבי רוב כו' עכ"ל ר"ל דע"כ לאו מסברא פריך דמיעוט בטל לגבי רוב דהולכין אחר הרוב בכ"מ דהא לפי האמת הכי אתמר הא מיעוטא שרי כו' אבל הוי בית סאתים אסור לרבנן וכן לר"ש ביותר מסאתים ואמאי לא אמרינן דמיעוט הנזרע בטל לגבי רובא ושרי בכל גוונא אלא ע"כ דהכא מכ"ש פריך כיון דקאמרת נזרע רוב ביתר מסאתים משמע הא מיעוטא שרי אפילו ביתר מבית סאתים משום דבטל לגבי רובא אפילו לקולא א"כ כ"ש כו' אבל לפי האמת הוא בהיפך דלא אמרינן דבטל לגבי רובא להקל אלא להחמיר וק"ל:

10 בפרש"י בד"ה אלא אמרה תורה כו' דהא בעית למיעבד מיניה רצועה של רפ"ב אמות וד' טפחים אורך כו' עכ"ל כ"ה הגהת ספרים החדשים וזה החשבון הוא לחוט המקיף ע' אמות וד' טפחים על ע' אמות וד' טפחים בזולת התוספת המגיע מאותן י"ח אמות וד"ט שנשארו וברוב ספרים מצאתי מוגה וכ"ה הגהת מהרש"ל רצועה של רפ"ג אמות אורך כו' וזה החשבון מכוון קרוב לחוט המקיפו עם התוספת ודו"ק:

11 בד"ה אבל בית סאתים כו' הואיל ודחד גברא הוא עכ"ל ר"ל דהכא כיון דפרוץ זה לזה אע"ג דרשויות אחת הן לר"ש מ"מ הוו אסרי אהדדי הבעלים אי לאו דאיירי הכא בחד גברא ור"ש נמי דמתיר אפילו בשני בעלים היינו באינם פרוצים זה לזה ולא אסרי הבעלים אהדדי ואפ"ה לרבנן אסור משום דהרשויות אסרי אהדדי אבל בפרוץ זה לזה אף בשני חצרות אי הוו של ב' בעלים אסור אף לר"ש דהבעלים אסרי אהדדי ודו"ק: