חידושי הלכות על עירובין ט״ז

1 בפרש"י בד"ה כנגד העומד מותר הואיל והיקף חשוב הוא וה"ה אם היה פרוץ כו' עכ"ל דאין חילוק בשום דבר בין מג' ועד ד' ובין מד' ועד י' אלא בהך מלתא לחוד דמד' ועד י' היקף חשוב הוא ומותר מיהת כנגדו אפי' בפרוץ מרובה משא"כ מג' ועד ד' דאין חילוק בין כנגדו ובין אינו כנגדו דאסור דכיון דלאו היקף חשוב הוא ודו"ק:

2 בד"ה משום כו' דפסולא דפחות מג' לא הוי מצי למתלי בפרוץ מרובה כו' עכ"ל יש לדקדק בזה לפירושו דהא ודאי כי מטא פרוץ לג' אם העומד פחות מג' מצי שפיר למתלי בפרוץ מרובה על העומד דלא עדיף מפרוץ ג' ועומד ג' דפסול משום דפרוץ כעומד ומכ"ש דפסול בפרוץ מרובה ויש ליישב דה"ק דע"כ אית לן למתלי האי פסולא דפרוץ ג' ועומד פחות מג' נמי משום דיקור גדי דאי משום פרוץ מרובה לחוד א"כ בעומד טפח ופרוץ טפחיים אמאי כשר הרי ג"כ פרוץ מרובה אלא דכשר משום דלית ביה דיקור גדי משא"כ בפרוץ ג' דהוה דיקור גדי ומיהו פסול נמי משום פרוץ מרובה וצ"ע:

3 תוספות בד"ה אי מוקי לה כו' ופחות מג' וחצי וחבל משהו ופחות מג' וחבל חצי טפח ומשהו כו' עכ"ל דוקא בכה"ג קשיא ליה דהעומד דלמעלה יותר מפרוץ דלמטה וליכא למימר אתי אוירא כו' אבל אם היה פרוץ דלמטה שגה כעומד דלמעלה דהיינו פחות מג' וחבל משהו בי מצעי ג' טפחים וחצי טפח ואח"כ חבל משהו ופחות מג' וחבל חצי טפח לא קשיא ליה דכיון דעומד לא הוה מרובה מן הפרוץ אמרי' שפיר אתי אוירא דהאי כו' כדאמרינן לעיל גבי ויעשה פס אמה וירחיק כו' וק"ל: