חידושי הלכות על עירובין ד׳

1 בד"ה גפן כדי כו' ומדמי להו כל איסורי כו' ולא חש לפרש שם אלא טעמא דר' עקיבא כו' עכ"ל כצ"ל:

2 בא"ד מ"מ מנ"מ לשער ביין כו' ומה שמפיל ביצה ומחצה בין יין ובין מים כו' עכ"ל אע"ג דביין אינו מפיל כ"כ כמו במים מ"מ כיון שלולבין וגפנים שאכל הפילו כמו הביצה ומחצה הרי הוא רביעית ומה שלא הפילו ביין כמו במים היינו שנשאר מיין על שפת הכלי בגודש אבל קשה כי כפי מה שפירשו לעיל דאתי הלכתא להקל דביין נמי בעי ההפלה כ"כ כדי למלאות רביעית של תורה ולא סגי בכדי הפלת ע"י ביצה ומחצה ביין שנשאר בגודש ואינו יוצא רביעית שלם דהשתא ודאי איכא נ"מ טובא דבעי שיעור גדול מעלין ללולבין כדי למלא רביעית ולא סגי בכדי הפלת ביצה ומחצה ביין דאין הרביעית מתמלא מהם כיון שנשארו בגודש ואפשר דלא ניחא לבעלי תוס' למימר הכי דליבעי לולבין וגפנים כ"כ שיפילו ביין שיעור גדול יותר מרביעית דהיינו שיהא רביעית נתמלא מהם הגודש הנעשה מהם ביין הוא יותר על הרביעית ומיהו בגליון לקמן כתבו ליישב כן פרש"י ע"ש:

3 בא"ד וי"ל דנ"מ אם יש כלי שמחזיק מה שמפיל ביצה ומחצה מן היין וכו' ונמצא שאין הכלי הזה רביעית עכ"ל ויבא להקל שאין זה רביעית ואינו חייב וקושטא הוא דהוי רביעית עם מה שנשאר בגודש לפי מה שמפיל ביצה ומחצה מן היין שנשאר גם כן בגודש ור"ל דאתא הלכתא דבכלי שמחזיק מה שמפיל ביצה ומחצה מן היין לא ישער בעלין ולולבין אח"כ במים וימלא כלי זה דודאי יהיו מים יותר אבל קשה דכמו כן המ"ל הלכתא כדי רביעית מים לנזיר דאם יש כלי שמחזיק מה שמפיל ביצה ומחצה מן המים שלא ישער עלין ולולבין בכוס מלא יין שזה הכלי אינו מתמלא לפי שיין נשאר בגודש ויבא להקל לומר שלא אכל לולבין וגפנים כדי רביעית ואפשר שע"ז כוונו התוס' לומר ודוחק:

4 בהגה"ה בא"ד ואם בשתייה איירי כו' מה שמפיל זית אגורי כו' שהוא דבר מועט כו' עכ"ל ר"ל דהתורה החמירה לחייב על שתיית יין דבר מועט דלא הוי כזית שהרי מה שמפיל זית מן היין לא הוי כשיעור זית שהרי נשאר ממנו בגודש אבל לענין לחייב על הגפגים ולולבין ליכא למימר לחייבו על דבר מועט דלא הוי כזית דהא כמו שנשאר בגודש ע"י הזית ה"נ נשאר בגודש ע"י לולבין וגפנים ושפיר הוו כזית ולא ניחא להו לומר להחמיר שישער הלולבין וגפנים אחר שנעשה היין גדוש ע"י הזית דהשתא אף אם מפילין הלולבין וגפנים מן היין כשיעור שמפיל הזית מ"מ לא הוו כזית שהרי נחסר מהן הגודש שנעשה ע"י הזית וק"ל:

5 בא"ד וזהו מה שמפיל ביצה ומחצה מן המים לפי החשבון דמ' סאה כו' עכ"ל כן הוא בכל ספרי התוס' ישנים וכמ"ש מהרש"ל וכן נראה דהלכתא דקאמר לשער עלין ולולבין ברביעית יין לנזיר שהוא שיעור גדול ארביעית של תורה קאי שנעשה ממה שמפיל ביצה ומחצה מן המים ולכך לא ניחא להו ליישב בכה"ג לפי' ר"ת כלי שמחזיק מה שמפיל כזית מן המים לשער באותו כלי מה שמפילין העלין ולולבין מן היין שהוא שיעור גדול כו' משום דלא מצינו כזית של תורה ששיער במים א"כ אם נשאר הלולבין ביין לפי ההלכתא ג"כ הכזית נשאר ביין ולא הוי נ"מ כלל כמש"ל ודו"ק:

6 בד"ה דבר תורה כו' פי' בקונטרס בשערו משמע אבל בשרו אפילו מיעוטו שאינו מקפיד חוצץ כו' עכ"ל דליכא לדיוקי אבל בשרו אפי' רובו שאינו מקפיד ומיעוט המקפיד חוצץ אבל מיעוט שאינו מקפיד אפי' בבשרו אינו חוצץ דבדבר תורה ליכא לפלוגי בהכי ועוד אי איכא לפלוגי נמי בבשרו מי הכריחו לאוקמא הלכתא אשערו אימא דאבשרו נמי קאי הלכתא אלא דאית לן למימר לפרש"י כיון דבשרו בפי' כתוב בקרא ליכא לפלוגי ביה ולאוקמא ביה הלכתא אלא בשערו דלא אתי אלא מרבויא דקרא ודו"ק:

7 בא"ד ועוד אי בשערו דוקא א"כ כשנאמר הלכתא למשה מסיני הוצרך לומר שערו כו' עכ"ל ולפי פירושם דקאי אבשרו וקאי נמי אשערו ולא הוזכר בהלכתא לא בשר ולא שער ולכך איצטריך למכתב תרווייהו ובתוס' דפ"ק דסוכה כתבו השתא דקאי הלכתא אבשרו איצטריך למיכתב בשרו לבית הסתרים ולא ידענא מי הכריחם לכך ודו"ק:

8 בד"ה מותר להשתמש כו' פירש בקונטרס דקסבר חודו כו' ולא רצה לפרש דמ"ס היכרא לבני ר"ה כו' עכ"ל דהכי מוקי לקמן בפירקין פלוגתייהו דאמוראי דפליגי אי מותר להשתמש תחת הקורה אי לאו באוקימתא קמייתא מיהו ק"ק דודאי הקונט' דקדק לפרש כן מן התלמוד מדקאמר ואב"א קורה כו' אבל התלמוד אמאי לא מוקי פלוגתייהו בהכי כדלקמן ודע דלפי האי אוקימתא דפליגי בחודו כו' הוי טעמא דקורה משום מחיצה כדלקמן בהדיא בגמרא מיהו צ"ל דאית להו טעמא נמי משום היכר כפרש"י הכא בהדיא מ"ד טפח כו' דאמר חודו החיצון כו' והלכך כיון דשיעור כ' אמה משום היכר הוא כו' וכה"ג כתבו התוס' לקמן בד"ה ד"א נידון משום מבוי כו' ע"ש וק"ל: