מפרשים:
1 בפרש"י בד"ה הא לא עירבה כו' ושאינה מעורבת אסורה דהא פשיטא כו' דכבר תני לה לעיל כו' עכ"ל ובקושיא דלעיל דפריך מאי איריא רגל אסורה רגל מותרת נמי ולא תקשי ליה דאימא לגופיה אתא לאשמועינן דפנימית שאינה מעורבת אסורה דמ"מ שתיהן אסורות לא איצטריך למתני דחיצונה אסורה אפי' ברגל המותרת וק"ל:
2 תוס' בד"ה אלמא רגל כו' הא דלא מוקי בעשתה דקה כו' ההיא דשכח אחד מן הפנימית בלא עשתה דקה עכ"ל משמע להו דאין לחלק וברגל אסורה נמי שרי ע"י דקה ודקשיא להו לאוקמא ההיא דשל יחידים בעשתה דקה ודייקינן מינה דבשל רבים צריכין לערב ה"ק של רבים צריכין לערב משום שנים הדרים ביחד ואסרי אהדדי אבל היחיד אף שהוא בחיצונה שרי ע"י דקה גם אם לא עירבו ב' הפנימית ומיהו קצת קשה לדברי התוס' כיון דדקה מהני לר"ע אפי' ברגל האסורה אמאי לא מפליג הכא ברישא דקתני החיצונה ולא הפנימית שתיהן אסורות בד"א בלא עשתה דקה אבל בעשתה דקה החיצונה שרי ודו"ק:
3 תוס' בד"ה ע"כ לא כו' וי"ל דהוה מפרש כר"י כו' אדמבטלת לי קאסרת עלי כו' עכ"ל א לאו ממש כר"י דאליביה בכל זו לפנים מזו אין מבטלין לרבנן כדקאמר סתם אדמבטלת לי קאסרת עלי אבל לאביי אליבא דשמואל בכל זו לפנים מזו מבטלין חוץ מהך דנתנו עירובן בפנימית והחיצונה לא עירבה דאין מבטלין מה"ט דקאמרי אדמבטלת קאסרת עלי בפשיעותך כו' ויש לדקדק דלפ"ז לאביי נמי הל"ל פעמים מבטלין ופעמים אין מבטלין בזו לפנים מזו כמו לרבא דבכולן אין מבטלין חוץ מהך דאסרת בפשיעה ה"נ לאביי בהיפך בכולן מבטלין חוץ מהך דאסרת עלי בפשיעה וי"ל דמלתיה דאביי לעיל אליביה דר"ע הוא דבכולן מבטלין וכן מלתיה דרבא לעיל אליביה דר"ע דלרבנן בכולן אין מבטלין וה"ה דה"מ למיפלג לעיל אליבא דרבנן לאביי בכולן מבטלין חוץ מהך דאסרת עלי בפשיעה ולרבא בכולן אין מבטלין ומיהו ק"ק לפי זה בעיקר קושייתם דלק"מ דאימא אביי לעיל אליבא דר"ע אמר למלתיה אבל לרבנן בכולן אין מבטלין ובהא לא פליגי עליה דרבא אלא אליבא דר"ע פליגי לעיל ודו"ק: