חידושי הלכות על עירובין נ״ב

1 בפרש"י בד"ה כיון שהחזיק בדרך קנה עירוב אף אם לא אמר שביתתי כו' עכ"ל כצ"ל:

2 בד"ה ורב יוסף כו' ובציר מהכי ליכא חזקה ועוד רב יוסף אמר דבחזקה לא פליגי אלא בלומר וא"כ כו' עכ"ל כן צריך לומר מצאתי במ"י וב' קושיות הן וק"ל:

3 ובד"ה ל"א ולא שמעתיו כו' האי כעשיר משוי ליה וקסבר ר"מ כל שהוא עשיר כו' עכ"ל וכתב מהרש"ל והאי קושיא שהקשה רש"י לעיל אמאי לא יזוז ממקומו לא קשיא ליה כולי האי דלא אמרי' הכי גבי מי שהוא בעירו שלא עקר דעתו מן העיר כ"כ כמו שחלקו התוס' לעיל כו' עכ"ל ע"ש באורך גם רש"י גופיה מחלק כן לקמן בפ' כיצד מעברין עירובין דף ס' אבל הוא דחוק לומר כן שהזכיר הקושיא לעיל ולא הזכיר כאן תירוץ זה והיה לו לפרש כן ולא לסתום ונראה דלעיל דבכל עשיר ס"ל לר"מ נמי דהוי כבני עירו שפיר קשיא ליה כיון דהאי נמי עשיר משוי ליה ר"מ אמאי הוי חמר גמל וע"כ היינו משום דעקר דעתו מביתו ומעירו וא"כ נימא נמי דלא יזוז ממקומו אבל השתא בא לפרש דבכל עשיר ובכל ודאי לא עירב כההיא דנתגלגל מבע"י נמי ס"ל לר"מ דהוי חמר גמל כפרש"י לקמן לא תקשי ליה אי משוי ליה הכא עשיר והוי שפיר חמר גמל ודו"ק:

4 בא"ד דר"מ אכל מי שהוא עשיר פליג ובאומר שביתתי במקום פלוני כו' עכ"ל ואף לרב נחמן דק"ל ות"כ דאמר אבל במקום פלוני ד"ה עני אין עשיר לא מ"מ פליגי אף בעשיר דלרבי יהודה הוי כבני עירו ולר"מ הוי חמר גמל דבכל ודאי לא עירב לר"מ הוי חמר גמל כפרש"י לקמן וק"ל:

5 בד"ה כרב יוסף אליבא כו' ה"ה נמי לרבה אליבא דר' יהודה כו' עכ"ל ובמרדכי ישן תירץ וז"ל ודחויא דדחי בסמוך לא כרבה ואליבא דר' יהודה קאי נמי אהא דעולא עכ"ל וק"ל:

6 תוס' בד"ה כמאן כרב יוסף כו' דמאע"פ דייק כו' א"נ כו' אי בעי תרתי כו' עכ"ל כל דיבור זה סתמו לפי פי' ולשון בתרא של רש"י וכפי שהסכימו התוס' לעיל בשם ר"י לאותו הפירוש אבל הוא תמוה שבדיבור התוס' שאחר זה המתחיל תנינא כו' דהוי הכא ספק לר"מ כו' עכ"ל כל זה הדיבור סתמו ללשון קמא של רש"י דהוי ספק לר"מ כו' ויש ליישב שהתוס' שהסכימו כפי' ול' בתרא של רש"י מפרשי ל' ההוא נמי דמשום ספק הוי חמר גמל דלאו ודאי עשיר משוי ליה ר"מ אלא ספק אם עני אם עשיר אבל בודאי עשיר דודאי לא עירב מודה לר"י דהוי כבני עירו וההיא דנתגלגל נמי אתיא כפשטה דלא פליג ר"מ ברישא בנתגלגל מבע"י וכדברינו מוכח לשון התוס' ודו"ק:

7 בד"ה כי תניא כו' שאפילו כלה מדתו במערה כו' ופ"ה לא נהירא כו' עכ"ל ולכאורה פירושו תמוה כיון דאיהו גופיה לא מייתי לה הא דכלו אלפים שלו אמה א' חוץ לתחום דלא יכנס אלא מההיא דמודד כמפורש בפרש"י א"כ אמאי לא פירשו אמודד גופיה כדברי התוס' ויש ליישב דלישנא דלא יכנס לא משמע ליה דקאי אמודד דכבר נכנס במערה והל"ל לא יהלך אפילו אמה א' אבל לפרש"י ניחא לא יכנס לתחום העיר והתוס' לא חשו על הך לישנא דלא יכנס במודד דלא יכנס לתחום אחר קאמר ודו"ק:

8 בא"ד והא דלא קאמר כי תניא ההיא להחשיך אמה א' כו' דמלתא דפשיטא כו' עכ"ל ויש לדקדק בזה דע"כ לאו מלתא דפשיטא היא דהא הכא במתני' בסיפא תני לה ור"ש פליג עלה ויש ליישב בדוחק ודו"ק: