מפרשים:
1 תוס' בד"ה רב אמר כו' ובחצרות בזמן שהן מרובין סגי ב' סעודות לכולן ובזמן שהן מועטין סגי בגרוגרת כו' עכ"ל כצ"ל ור"ל בין במרובין ובין במועטין חמיר תחומין מחצרות ודו"ק:
2 בא"ד והשולח עירוב ביד חש"ו כו' ובחצירות קטן גובה כו' עכ"ל והמ"ל נמי דבתחומין אין מערבין אלא מדעתו ואין מערבין אלא לדבר מצוה ואפשר דבפלוגתא לא קמיירי והני פלוגתא נינהו דאיכא למ"ד לקמן בחצרות נמי אין מערבין אלא לדעת ואיכא למ"ד בפ' בכל מערבין דבתחומין נמי מערבין שלא לדבר מצוה ודו"ק:
3 בד"ה מעשה בכלתו כו' ולפ"ה דמוקי לה בתחומין יש לפרש דר' חייא ור' ישמעאל כו' אזדו לטעמייהו כו' עכ"ל ר"ל והשתא אין אנו צריכין לפרש טעמא דרב משום דבחצרות גמר ומקני כמ"ש התוס' לעיל אלא דרב כר' חייא דתחומין דאורייתא משא"כ חצרות ושמואל כר' ישמעאל בר"י וק"ל:
4 בד"ה רגיל אין כו' דרגיל אסר כמו פתח הרגיל אבל שאינו רגיל אינו אוסר כו' עכ"ל ר"ל דאסר היינו רגיל ולא אסר היינו אינו רגיל ולאפוקי מפי' הרא"ש והמרדכי דרגיל ואינו רגיל הוא מלתא אחריתא דרגיל היינו רגיל לערב ואינו רגיל אינו רגיל לערב ותרוייהו בדאסרי ע"ש ודו"ק:
5 תוס' בד"ה שאני התם כו' ובקונט' לא פירש כן ובספרים דגרסי שאני התם דליכא כו' עכ"ל ר"ל דבקונט' לא פי' כן ולפי הגירסא דגרסי שאני התם דליכא מחיצות וע"ז כתבו דאף לאותה גירסא יש לפרש כן כפי' ר"ת ודו"ק:
6 בד"ה אבל קורה כו' ואין להקשות מהא דפסלינן לולב של אשירה אפי' ביום טוב שני כו' עכ"ל ר"ל דלא הוי נמי התם רק מצוה דרבנן ואע"ג דהתם נמי בעי שיעור גובה לולב ועביו משהו מ"מ לא ה"ל להחמיר בשיעורא זוטא כי הכא בלחי לתירוץ ראשון של התוספות מיהו א לפי' הר"א ודאי דלק"מ מלולב דלא שייך בלולב לדבק הכתיתים בכותל ודו"ק:
7 בד"ה אגב אורחא כו' לקמן בגמרא וחצי חצי חציה כו' כצ"ל: