חידושי הלכות על עירובין פ״ח

1 בפרש"י בד"ה בסמוכה כו' ועוד לרב מ"ל כו' איהו דאמר לזה בשלשול ולזה בזריקה שניהם אסורין כו' עכ"ל דליכא למימר כדדחי לעיל שאני הכא דלזה בזריקה ושלשול ולזה בשלשול לחודיה כלזה בפתח ולזה בזריקה דמי דהך סברא ע"כ לא קאי כמ"ש התוס' לעיל מדפריך לרב בור מאי איכא למימר ע"ש בתוס' ודו"ק:

2 בד"ה יש גזל כו' השתא ס"ד דה"ק מותר לגזול כו' הואיל וסתם חורבה אין הבעלים משתמשין כו' עכ"ל נראה מפירושו דהשתא נמי דס"ד דקני ליה בגזילתו ואוסר היינו דוקא בכה"ג דחורבה דאין הבעלים משתמשין בה כ"כ אבל היכא דהבעלים משתמשין בו פשיטא ליה דלא קני ואינו אוסר וא"כ הוא ק"ק מאי קאמר ומותבינן אשמעתין משתי גזוזטראות כו' אמאי אסורות הא בלא שמעתין נמי הא פשיטא בכה"ג דגזוזטראות כיון דהבעלים משתמשין בו דאינו אוסר ולא קני ודו"ק:

3 בד"ה אי משום כו' אבל גבי ביב בימות החמה אע"ג כו' עכ"ל גם לפירושו דהברייתא קאי אעוקה מ"מ גבי ביב נמי מה"ט גופיה לא איירי אלא בימות החמה ודחקו לפרש הברייתא דקאי אעוקה מלישנא והרי שופכין דהיינו הנך דביב דמשמע דעד הכא לא איירי בביב אלא במים דהיינו עוקה וק"ל:

4 תוס' בד"ה תנא בד"א כו' ולפירושו צ"ל דלרב נחמן כו' והא דלא מייתי כו' כצ"ל וק"ק דלפי' ר"ת נמי ההיא מימרא דרב נחמן דמפרש ביה אעוקה ואמאי לא מייתי ליה לעיל אמתני' דעוקה ויש ליישב ודו"ק:

5 בד"ה מחזיק סאתים כו' לאו דוקא כו' דאל"ה אין חילוק בין סאתים לסאה עכ"ל וז"ל ודברי הרא"ש רב נחמן גופיה אפילו כור או כוריים שרי כמו שפירש ר"י דהא דקאמר ר"נ כו' ע"כ בית סאתים לאו דוקא כו' דאי בית סאתים דוקא נקט א"כ אין חילוק כו' ואמאי נקט במתני' מחזקת סאתים כו' עכ"ל ואין דבריהם מובנים לי דבמתניתין דאיירי בימות החמה ודאי דאיכא חילוק בין סאתים לסאה דמחזיק סאה אין נותנין לו כל עיקר ושפיר איכא למימר דבית סאתים דוקא קתני ובדברי התוס' היה אפשר לומר דדבריהם ע"פ פי' ר"ת לעיל דהברייתא דלעיל לא קאי אעוקה אלא אביב והשתא לענין עוקה מצי איירי מתני' אף בימות הגשמים אבל דברי הרא"ש א"א ליישב כן דבהך מלתא גופיה שהביא דברי התוס' כתב בפרש"י דהברייתא קאי אעוקה ואפשר דטעות נפל בדברי הרא"ש מלת במתני' גם בב"י שהביא דברי הרא"ש מלת במתני' אינו והשתא איכא לפרש דבריהם דדברי רב נחמן מוכיחין כן מדנקט גבי בימות הגשמים סאתים וסאה אי דוקא קאמר נמי סאתים דבין בסאתים ובין בסאה לא שרינן טפי משיעורם א"כ לא ה"ל למנקט כלל סאתים גבי בימות הגשמים אלא דעד סאה שרי כדי שיעור העוקה ומיהו קשה דלא איצטריכו להוכיח כן מדברי רב נחמן כיון דברייתא ערוכה היא לקמן גבי דיוטאות דאע"פ שנתמלאו מים מע"ש שופכין כו' ואין אנו חוששין לנפישא דמים דיש כאן ד' סאין כפרש"י שם ויש ליישב דבדיוטא דיכול לשפוך על הדיוטא דלא הוי רק פחות כחו ולכך שרי טפי משיעור בית סאתים אבל הכא ששופך בחצר להדיא אימא דאסור טפי משיעור בית סאתים אפי' בימות הגשמים וצ"ע ולכך הוצרכו להוכיח מדברי ר"נ גופיה ודו"ק: