חידושי הלכות על עירובין ב׳

1 בפרש"י בד"ה והא כי כתיב פתח אוהל כו' ושם לא היה אולם ופתח היכל עשר כו' עכ"ל ר"ל דלא היה אולם ותקשי לר' יהודה דיליף ליה מפתח אולם ולרבנן תקשה דפתח היכל במשכן לא היה רק עשר אמות גבוה כו' מפירושו נראה דפתח היכל דאוהל מועד נקרא שפיר פתח ולכך לא קשיא להו ארוחב כיון דהיה פתח היכל במשכן רחב י' אמות אבל מהא דפריך לקמן ולבעי דלתות מוכח לחד תירוצא של התוס' שם דמפתח אוהל מועד ליכא למילף רוחב י' כיון שהיה פרוץ במלואו דלא ה"ל גיפופי ולתירוץ קמא של התוס' שכתבו דליכא למילף מאוהל מועד אלא באינו גבוה אלא י' ניחא קצת דמרוחב נמי קא קשיא ליה הכא דלא קאמרי' רוחב י' באוהל מועד אלא באינו גבוה אלא י' ודו"ק:

2 תוס' בד"ה דכתיב אל פתח אולם כו' אי כתיב פתח אולם כדקאמרת פי' שלא היה כתוב בשום מקום אולם הבית עכ"ל נראה שהוצרכו לכך דכיון דהני קראי חשבינן להו כחד קרא א"נ דהוה כתיב בהדיא פתח אולם אי הוה כתיב נמי בשום מקום אולם הבית הוה מפרשינן ליה פתח אולם הבית הפתוח לאולם אלא דה"ק אילו הוה כתיב פתח אולם לחוד ולא הוה כתיב בשום מקום אולם הבית אז ודאי דהוה מפרשינן ליה פתח אולם ממש דפתחו לעזרה קרוי פתח וק"ל:

3 בד"ה אשכחן משכן כו' ונ"מ דאינו דוחה את השבת כו' עכ"ל ואע"ג דבמשכן גופיה נמי דרשינן אך את שבתותי מסמיכות שמירת שבת למלאכת המשכן דאין מלאכת המשכן דוחה שבת אינו אלא לאסמכתא בעלמא ולא מייתי לה תלמודא הך דרשה אבל עיקר דרשה במקדש כדאמרינן בפ"ק דיבמות יכול יהא בנין בהמ"ק דוחה שבת ת"ל את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו ולמאי שכתבו התוס' בסוף דבריהם דלא ילפינן מהדדי אלא בדבר שאינו תלוי בקדושת משכן ניחא דהני מילי שאינו דוחה שבת ושלא יכנס כו' ודאי תלוין בקדושה ולא ילפינן להו מהדדי ולא נקטו בדבריהם ה"מ מעיקרא אלא לפום רהיטא ומיהו פסיקא להו דאיכא נ"מ נמי במילי אחריני דאינן תלוין בקדושת משכן וילפינן להו שפיר משכן ממקדש ותו לא מידי ודו"ק:

4 בד"ה בין לרבנן כו' מצינו יד שנקרא ימין כו' כצ"ל:

5 בד"ה ואיבעית אימא כו' אבל ברוחב אין שיעור מפורש ואפשר שהיה הפתח רוחב י' או פחות כו' עכ"ל וצ"ע להאי פירושא היאך מתפרשין הני קראי דפ' תרומה ופ' ויקהל דכתיב ולשער החצר מסך עשרים אמה כו' דהא ברוחב השער לא היה רק י' אמות או פחות ובגובה השער נמי ע"כ לא היה יותר מט"ו אמה דב' הצדדין לא היו גבוהין רק חמשה עשר אמה דהיינו ה' אמות מן המזבח ולמעלה ואפשר שעל זה כוונו בדבריהם להקשות לקמן להאי פירושא אך קשה דקראי מוכחי דברוחב כתיב דהיינו מדכתיב מסך עשרים אמה דליכא לאוקמא אלא ברוחב כמ"ש וק"ל:

6 בא"ד וא"ת מאי פריך שאני פתח חצר דה"ל צורת הפתח כו' עכ"ל מיהו מהיכל ילפינן ליה שפיר ולא אמרינן שאני היכל דה"ל צורת הפתח דעד עשרה אמות לא הוי צורת הפתח אלא לנוי בעלמא כמ"ש התוס' לקמן ומה"ט נמי לענין עשרים גובה דילפינן מהיכל ולא פרכינן שאני היכל דה"ל אמלתרא דעד כ' לא הוי אמלתרא אלא נוי בעלמא וק"ל:

7 בא"ד ולהכי נמי כי פריך כו' ולא פליג ר"י ולא משני שאני אולם דה"ל צורת כו' עכ"ל וכן לענין גובה דיליף ר"י מאולם ולא משני שאני אולם דאית ליה אלמתרא דהא אליבא דרב קיימינן ולא מהניא אליביה אמלתרא כדלקמן ודו"ק:

8 בא"ד ואין נראה למקשה דפתח שער איקרי כיון דנמוך כ"כ כו' עכ"ל אבל בגבוה ואינו נמוך כ"כ ע"כ דהמקשה אסיק אדעתיה דמקרי שער ולא פתח סתמא דאל"כ המתרץ איבעית אימא כו' ובגובה הוא דכתיב מי הכריחו לכך דאימא דהמקשה נמי ידע דמיירי בגובה אלא דלא אסיק אדעתיה דמקרי שער לזה הוצרכו לומר דודאי בין למקשה ובין למתרץ פשיטא ליה דבגובה מקרי שער אלא דהוה אסיק אדעתיה דאיירי באינו גובה אלא ה' והוה קס"ד דבכה"ג לא מקרי שער והמתרץ בתירוץ קמא דאפ"ה מקרי שער ובתירוץ בתרא קאמר דלא איירי כלל בנמוך אלא בגובה ופשיטא דשפיר מקרי שער ודו"ק:

9 בד"ה אלא מעתה כו' דאי הוה קרוי פתח כו' היה לו לעשותו שוה לאולם עכ"ל אליבא דרבנן קיימינן ופתח אולם אינו קרוי פתח אלא דר"ל דהיה להם לעשותו שוה לאולם דלא מקרי פתח אף בצורת הפתח כיון א דהוה רחב יותר מעשר וכן צ"ל לענין גובה דפריך דלא תהני ליה אלמתרא משום ה"ט דה"ל לעשותו שוה לאולם א דלא מקרי פתח ע"י אמלתרא ב כיון דגובה יותר מכ' וק"ל:

10 בד"ה מידי הוא טעמא אלא לרב אע"ג דברייתא נמי גמרה מהיכל כו' עכ"ל ר"ל אמאי נקט המתרץ טפי במלתיה דרב כיון דברייתא נמי גמרה מהיכל ותרצו דאיכא למימר ברייתא פליגא אמתני' אבל רב לא ניחא ליה דלפלוג אמתני' ולכך משני דרב אתניי' במתניתין צריך למעט וק"ל: